אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > תאריכים בתולדות העיר > הכרזת המדינה בתל-אביב ותל-אביב בירה זמנית
תאריכים בתולדות העיר
 
הכרזת המדינה בתל-אביב ותל-אביב בירה זמנית
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
בית דיזנגוף
המצעד הצבאי הראשון
השבעת צבא ישראל בכיכר הבימה
התחלת ההתקפה הערבית על תל-אביב במלחמת העצמאות
חנוכת מוזיאון תל אביב בבית מאיר דיזנגוף
תאריך : 14/5/1948
ביום ששי, ה' באייר, 14 במאי, בשעה ארבע אחר הצהריים, ממהרים לפני כניסת השבת, התכנסו במוזיאון תל אביב, לשעבר ביתו של ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזנגוף, חברי מועצת העם, מינהלת העם, הרבנים הראשיים, חברי הוועד הלאומי, חברי מועצת העיר, ותיקי הציונות והיישוב, קונסולים וראשי תנועות.

בהזמנות שקבלו נכתב להקדים ולבוא בשעה 3:30 ולשמור על מועד ההתכנסות בסוד. האולם קושט בדגלים ובתמונתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.

 

בשעה 16:00 בדיוק דפק בן גוריון בפטיש ופתח את הישיבה. כל הנאספים פתחו בשירת ההמנון "התקווה". לאחר סיום השירה קרא דוד בן גוריון בפני הנוכחים את מגילת היסוד של המדינה. בקוראו את המילים "אנו מכריזים על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" קם הקהל על רגליו ופרץ במחיאות כפיים ובתשואות סוערות. חברי מועצת העם שהפכה למועצת המדינה הזמנית חתמו על מגילת העצמאות, עשרה מהם שהיו נצורים בירושלים, הצטרפו לחתימה מרחוק. לסיום הושמעה שוב מנגינת התקווה, הפעם על-ידי התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של יוסף קמינסקי. 

 

הטכס המהיר, שנערך במהלך מלחמת השחרור, נועד למנוע מצב של חוסר שלטון, שכן למחרת, ב-15 במאי, היה מועד פקיעת המנדט הבריטי על הארץ, על פי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר. קדמו לו ויכוחים בהנהגת היישוב והתנועה הציונית בארץ ובעולם. היו שחשבו כי כדאי לדחות את הטכס, מתוך חשש שקיומו יביא למתקפה של ארצות ערב, שהיישוב וכוחות ההגנה הדלים העומדים לרשותו לא יוכלו לעמוד בה. לעומתם סברו האחרים ובראשם דוד בן גוריון, כי המתנה עלולה לפעול דווקא נגד היישוב, שכן תאפשר למדינות ערב להתארגן לקראת המלחמה הקרבה, והן תוכלנה לגייס כוחות גדולים בהרבה מהציבור היהודי בארץ. בסופו של הויכוח נערכה הצבעה וברוב של 6 נגד 4 הכריעו חברי מינהלת העם בעד ההכרזה במועדה.

 

באותו ערב פלשו צבאות מדינות ערב: מצרים, סוריה, ירדן עיראק ולבנון לארץ, והמדינה הצעירה נאלצה להגן על קיומה.

ב-22 במאי 1948 קיימה התזמורת הפילהרמונית הארצישראלית קונצרט מיוחד,בניצוחו של יוסף קמינסקי, הראשון לאחר הכרזת המדינה, באולם אוהל שם בתל אביב. הסולן בקונצרט זה היה הפסנתרן והמורה לפסנתר אליהו רודיאקוב, שעלה לארץ מרוסיה ב-1925 ונעשה מאוחר יותר ס/מנהל הקונסרבטוריון הישראלי.

בשנה הראשונה לקיומה של המדינה, בעת שירושלים הייתה במצור, שימשה תל אביב בירתה הזמנית של המדינה, והכנסת שנבחרה בראשית 1949 נהגה לקיים ישיבותיה בבניין בקרן הרחובות אלנבי והרברט סמואל, שהיה קודם לכן קולנוע קסם ולאחר מכן שמש משכן לאופרה הישראלית וכונה בית האופרה, היום - מגדל האופרה. הכיכר שלידו נקראה על כן כיכר הכנסת. בדצמבר 1949 הודיע דוד בן גוריון, ראש הממשלה על ירושלים כבירת ישראל וכעבור ארבעה ימים אשרה הכנסת הודעה זו. בעקבות החלטה זו עברו מוסדות המימשל והכנסת לירושלים.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת