אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > החודש לפני > נשף טשרניחובסקי
החודש לפני
 
נשף טשרניחובסקי
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
תאריך : 15/12/1942
ב-1942 מלאו חמישים שנה לפרסום שירו הראשון של המשורר שאול טשרניחובסקי, "בחלומי". עיריית תל אביב החליטה לציין את היובל לשירתו בנשף חגיגי שנערך באולם אוהל שם ב-15 בדצמבר 1942.

המשורר שאול טשרניחובסקי, מגדולי השירה העברית, עלה לארץ בשנת 1931, ומלבד תקופה קצרה בה התגורר בירושלים, קבע את משכנו בתל אביב, בה המשיך לכתוב וליצור. הוא היה רופא במקצועו, ושימש כרופא  ילדי בתי הספר של תל אביב. כשמלאו לו ששים שנה, העניקה מועצת עיריית תל אביב (ההחלטה ב-3 בדצמבר 1935) להעניק לו אזרחות כבוד של תל אביב.

 

בנשף טשרניחובסקי נגנו הצ'לן יואכים סטוצ'בסקי ופאול בן חיים ניגן בפסנתר. ברכו ראש העירייה, ישראל רוקח, נציג הסוכנות היהודית, יצחק גרינבוים, יו"ר הסתדרות הרופאים והמשורר יעקב כהן. לאחר הרצאה על עבודתו הספרותית של טשרניחובסקי מפי הסופר א. א. קבק, קראו  הסופר אשר ברש והשחקנית מרים ברנשטיין- כהן קטעים מיצירתו.

 

לכבוד היובל החליטה העירייה אף לקבוע פרס על שמו לתרגומים. במכתבו לא. ז. בן ישי, עורך ידיעות עיריית תל אביב, ומי שיזם יחד עם פרופ' יוסף קלוזנר את נשף היובל ואת הפרס, כתב טשרניחובסקי, כי ההצעה לקבוע פרס לתרגום על שמו הגיונית, משום שחלק גדול מחמישים שנות יצירתו הספרותית הקדיש להכנסת "יפיפותו של יפת לאוהלי שם". ואכן, טשרניחובסקי תרגם לעברית מיצירותיהם של גדולי הספרות הקלאסית: הומרוס,  אפלטון, שקספיר וגיתה ואף את "קאליוואלה" הפינית ואת עלילות גלגמש האשורי. טשרניחובסקי בקש כי הפרס יחולק בין תרגומים מהספרות הקלאסית לבין תרגומים של ספרי מדע, בעיקר מתחום הרפואה ומדעי הטבע אותם אהב, וכי חלוקת הפרס תעשה ביום הולדתו החל בי"ט באב. טשרניחובסקי זכה להיות נוכח בטקס הראשון של חלוקת הפרס,  וזו הייתה הופעתו האחרונה בציבור. ב-15 באוקטובר 1943 נפטר ונטמן בבית הקברות טרומפלדור, בהתאם לצוואתו: " בלי פרחים, בלי הספדים, עם אחי הסופרים." חודש לאחר פטירתו  הוחלט לקרוא בית ספר על שמו, וב-18 בינואר 1948 הוחלט לקרוא רחוב על שמו.

 

טשרניחובסקי היה מחובר מאד לתל-אביב. בטכס בו קיבל את פרס ביאליק לספרות יפה לשנת ת"ש (שנערך בינואר 1941) דיבר על יחסו לתל אביב:  "אני אוהב את תל אביב, כי רואה אני בה כבר את דמותה של ארץ ישראל לכשתבנה. אוהב אני את הגרעין, את הנבט הראשון לימים טובים מאלה בעתיד, רואה אני בה בתמונת זעיר-אנפין את ארץ ישראל לכשתגאל". ברשימה שפרסם בידיעות עיריית תל אביב באלול תש"ב, במלאת עשרים שנה לעצמאותה של תל אביב, כתב: "אי אפשר לא לאהוב את תל אביב. זוהי סוף סוף הנקודה היחידה בעולם שהיהודי יכול להיות בה יהודי. לא יהודי בהיתר ולא יהודי באיסור, אלא סתם מין בן אדם שקרוי יהודי. מרגיש את עצמו יהודי לא מתוך התנגשות תמידית באלה שאינם יהודים כאילן בתוך יער, כשיח על קרקעו שלו, כאותו איכר רוסי מפנזה, כצרפתי מנחל דו, כגרמני בכפר בפומרניה ".

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת