אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > ראשי עיר > שלמה להט
ראשי עיר
 
שלמה להט
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
משפת ים לטיילת להט
שנת לידה: 1927
תאריכי כהונה בתפקיד: 1974-1993
(1927-2014)

שלמה להט (צ'יץ') נולד ב-1927 בגרמניה. עלה לארץ ב-1933. במלחמת העצמאות החל כמפקד מחלקה, והגיע לדרגת מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי. לאחר קום המדינה שירת בצבא הקבע ושימש בתפקידים שונים ביניהם: מפקד חטיבת שריון, סגן מפקד גיסות השריון, ראש מטה פיקוד מרכז. במלחמת ההתשה שמש מפקד הכוחות המשוריינים בסיני, ולאחר מכן עמד בראש אגף כוח אדם במטכ"ל. הוא הגיע בצה"ל לדרגת אלוף.

בעת שירותו בצבא הקבע למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ואף סיים את בית הספר הגבוה לפיקוד ומטה בארה"ב.

 

ראש עירייה (פברואר 1974 נובמבר 1993)

 

שלמה להט נבחר לראשות העיר מטעם הליכוד, תוך שהוא מקים קואליציה עם הליברלים העצמאיים בראשם עמד עו"ד יצחק ארצי מחד ועם המפד"ל מאידך. הוא נבחר שוב בבחירות ישירות ב-1978,ב-1983 וב-1989.

מפעולותיו כראש עיר: שלמה להט פעל להפיכתה של תל אביב למרכז תרבותי ותיירותי תוסס. בשיתוף עם מ"מ וסגנו יצחק ארצי פעל להעשרת חיי התרבות לקהל הרחב:נערכו קונצרטים פתוחים בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין) ופארקונצרטים בפארק הירקון, פסטיבלי אביב (אביב בתל אביב) בהם שולבו אמנים ולהקות מהארץ ומחו"ל במופעי מחול וזמר, הרצאות לקהל הרחב ואוניברסיטה עממית. נפתח הסינמטק, שהקרין סרטי איכות ופעל תחילה בבית עובד העירייה ברחוב פומבדיתא  ואח"כ בבית מפעל הפיס, עד שעבר למשכן קבע ב-1989 ניתן עידוד לקבוצות תיאטרון נסיוני ,כמו קבוצת התיאטרון בנוה צדק וקבוצת התיאטרון של רינה ירושלמי, ואף הוקמו פסלי חוצות תוך מתן הזדמנות לאמנים חדשים ופחות מוכרים. חלק מפסלי החוצות עוררו חילוקי דעות חריפים; בעיקר האנדרטה לשואה ולתקומה של יגאל תומרקין. בנוסף נפתחו המוזיאונים וגן החיות לקהל בשבת ללא תשלום. לאט לאט אף שונה הסטטוס קוו בעיר, כך שבתי הקולנוע החלו אף הם לפעול בשבתות, וערבי שבת הפכו לערבי בילוי.

 

צ'יץ' פעל לשיפור הטיילת של תל אביב, שהפכה למרכז בילוי והחליפה במשך הזמן את המרכז הקודם ברחוב דיזנגוף, ונקראה על שמו. הוא  עודד את שיפוץ השכונות הטרום תל אביביות (כמו נוה צדק) והשכונות משנות ה-20 וה-30. פרוייקט לב העיר החזיר למרכז את הצעירים, שנטשו אותה קודם לטובת הפרברים. הושלט סדר בתיחום אזורי המגורים ואזורי העסקים ונוספו גנים ציבוריים ומתנ"סים. בתקופת כהונתו של צ'יץ' הוקם פרוייקט שיקום השכונות, שבמסגרתו ניסו לשנות את המדיניות של הריסת משכנות עוני והעברת תושביהן לבתי שיכון חדשים, לשיפוץ עצמי של הבתים והשכונות ע"י התושבים באמצעות ועדות היגוי שכללו גם את נציגי השכונות. באזור כיכר הרברט סמואל לשעבר ובניין האופרה הישן, שהיה בתקופת קום המדינה משכן הכנסת, הוקמו מגדלי האופרה תוך שמירה על דמיון לחזית המקורית, נוסחה ששמשה לשיפוץ מבנים נוספים משנות ה-20 וה-30 (כלומר יזמים קבלו אחוזי בנייה לבניית קומות נוספות בתנאי שישמרו וישוחזרו החזיתות המקוריות).
צ'יץ' לא הסס לפתוח גירעון תקציבי, על מנת לממש את מפעלי הבנייה שלו:למרות ביקורות על גודל ההוצאה,השקיע הרבה ממרצו בהקמת משכן האמנויות שהוקם במתחם מוזיאון תל אביב לאמנות וספריית שער ציון על פי תוכניתו של האדריכל יעקוב רכטר(שהושלמה לאחר פטירתו ע"י בנו אמנון רכטר). ניתן לראות במשכן, שחלקו הראשון נחנך זמן קצר לאחר סיום כהונתו של צ'יץ' כראש העיר, את גולת הכותרת של מפעליו. וכך השאיר ליורשיו בראשות העירייה גירעון מחד אך עיר שהפכה למרכז תרבותי תוסס מאידך.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת