אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > אתרים ועברם > שרונה
אתרים ועברם
 
שרונה
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
המושבה האמריקאית-גרמנית
מושבה חקלאית  שנוסדה ב-1871 ע"י מתיישבים גרמנים טמפלרים. הטמפלרים שהתיישבו ב-1869 על אדמות המושבה האמריקאית לשעבר ביפו, לא יכלו לעסוק בחקלאות משום שחלקותיהם היו קטנות מדי. בשנת 1871 רכשו הטמפלרים מידי המנזר היווני 500 דונם על גבעה בסמוך לפרדס מונטיפיורי, ליד נחל איילון (היום- באזור הקרייה).

500 הדונם חולקו ל-18 חלקות, מהן 4 נשמרו לצרכי ציבור ו-14 נמכרו למתיישבים שהצליחו להוכיח כי בנוסף לתשלום עבור הקרקע יש בידיהם אמצעים כלכליים לקיום לשנתיים לפחות. חלוקת החלקות נעשתה ע"י תאודור זנדל, אדריכל ובנו של רופא המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו. השם שרונה נגזר מהשם שרון המופיע בתנ"ך.

 

ב-18 באוקטובר 1871 נערכה חגיגה לרגל רכישת האדמות בהשתתפות סגן הקונסול הגרמני ביפו ובהזדמנות זו אף הוגרלו החלקות בין הנרשמים לעלייה לקרקע. בתחילת שנת 1872 עלו על הקרקע שתי המשפחות הראשונות במושבה, ובקיץ אותה שנה נסתיימה בנייתם של 7 הבתים הראשונים ואף החלה בנייתו של בית הקהילה.

 

השנה הראשונה הייתה קשה: מחלות פקדו את המתיישבים, ובראשן הקדחת. באותה שנה מתו כעשירית מן המתיישבים ביפו ובשרונה. עקב הקשיים אף הואט קצב הבנייה. אולם בשנת 1873 שככה הקדחת. המתיישבים נטעו באזור עצי אקליפטוס שעזרו בייבוש הביצות, ובאביב 1875 הגיע מספר המתיישבים ל-80. המתיישבים אף רכשו 1000 דונם נוספים והקימו חברת נסיעות. בשנת 1889 היו בה 41 בתים ו-269 נפשות.

המושבה נבנתה סביב רחוב ראשי (היום רחוב דוד אלעזר. אז נקרא כריסטוף הופמן, ע"ש התיאולוג של הטמפלרים) שעבר מדרום לצפון, אשר בו רוכזו בנייני הקהילה ולאורכו נבנו בתים מוקפים בגינות, בעוד השדות נמצאים מעבר לבתים. הרחוב החוצה (שיצר עם הרחוב הראשי צורת צלב) נקרא היום רחוב קפלן. בצומת הרחובות הראשיים נבנו בית הספר ששמש גם כבית הקהילה (כיום בית הדואר בפינת קפלן ודוד אלעזר) ומולו הוקם בשנת 1890 בית העם, מלבני בטון מעוטרות שיוצרו בבית החרושת של הטמפלרי וילאנד.

 

רוב התושבים עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול גפנים, והאחרים עסקו במלאכה ושרותים. מיקום המושבה בסמוך לדרך יפו-שכם אפשר לתושבים לעסוק גם בהובלה ובמסחר, בעיקר ביין, לאחר שהוקמו במושבה יקב ומזקקה. בניין היקב ,שנבנה ב-1893 זהה לבניין היקב שבמקוה ישראל, ותוכנן כמוהו ע"י האדריכל הטמפלרי תאודור זנדל, קיים עד היום ונמצא בקצה הדרומי של רחוב דוד אלעזר (מס'29). המתיישבים הכניסו שיטות עיבוד מתקדמות שלא היו ידועות בארץ: השקיה בצינורות, שימוש בדשן  ובמיכון חקלאי: משדדה, מכונות דיש וקציר ומשאבה לשאיבת מים מעומק רב. מלבד גפנים עסקו גם בגידול פרדסים ותפוחי אדמה, הקימו בית בד ואף שיווקו תוצרתם מחוץ למושבה. המושבה שגשגה והייתה מופת ליופי, סדר ולחקלאות מודרנית.     

 

במלחמת העולם השנייה גורשו התושבים הגרמנים, ובתי המושבה נתפסו ע"י הממשל האנגלי לצרכיו, ואף היוו מטרה לפיגועי הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י. בבניין היקב יוצרו מטוסי האוסטר הראשונים ששימשו אותנו במלחמת השחרור, ובמרתפיו שכן מתקן תחזוקה של שירות האוויר. לאחר עזיבת הבריטים שוכנו באזור מחנה צבא ומשרדי ממשלה. בית הספר של שרונה הפך לבית חולים ליולדות הקריה.

 

לאחרונה עוברת שרונה תהליך של שימור ובתים שגבלו ברחוב קפלן והפריעו לתנועה הוזזו ממקומם.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת