אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > החודש לפני > עדלאידע
החודש לפני
 
עדלאידע
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
תאריך : 03/1912
בפורים 1912 נערכה תהלוכת התחפושות הראשונה בתל אביב שהתפתחה לימים לאירוע פורים המפורסם של העיר לעדלאידע. הרעיון והביצוע היה של המורה לציור בגימנסיה הרצליה, אברהם אייזנשטיין (אלדמע).

התחפושות היו על פי נושאים מהמגילה, התנ"ך, ההיסטוריה היהודית ומהווי החיים בארץ. התהלוכה יצאה מהגימנסיה וצעדה עד מסילת הברזל ברחוב הרצל.
ראש ועד השכונה, מאיר דיזנגוף, החליט להפוך תהלוכות אלה לאירוע פורים קבוע. השם "עדלידע" נקבע בשנת 1932 על ידי ועדה לבחירת שם עברי לקרנבלי פורים שהוגשו לה 253 הצעות מהציבור בארץ ובחו"ל. השם נקבע על פי הצעתו של י.ד ברקוביץ', המבוססת על אמרה של רבא בתלמוד הבבלי מסכת מגילה ז' ע"ב "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כלומר צריך אדם לשתות בפורים "עד דלא ידע" כלומר: "עד שלא ידע להבדיל בין ארור המן לבין ברוך מרדכי".

 

אברהם אלדמע המשיך בארגון תהלוכות פורים לדבריו עד מותו של דיזנגוף. בשנים 1921 - 1925 ניהלה את תהלוכות פורים קופת פועלי ארץ ישראל - קפא"י ובשנים 1925 - 1928 הקרן הקיימת לישראל. החל משנה זו לא יכלה לעמוד בנטל של עריכת התהלוכות ובקשה סיוע מעיריית תל אביב. התהלוכה של 1929 אורגנה במשותף ע"י הקק"ל והעירייה. בשנת 1930 לא התקיימה תהלוכת פורים בשל האבל על מאורעות 1929. החל משנת 1931 אורגנו התהלוכות שמ1932 כונו "עדלידע" ע"י עיריית תל אביב. אברהם אלדמע היה חבר ב"חברה טראסק", חבורת צעירים ,פועלים ואמנים, שנהגו לצעוד ולשיר בחוצות תל אביב, ואף לעשות מעשי קונדס. המתחרה של החברה טראסק היה ברוך אגדתי, שערך גם הוא נשפיות פורים, בהן נהג לבחור את מלכת אסתר. אלא שנשפיו היו מעונבים, מפוארים ויקרים, אם כי בשנות השלושים ארגן גם נשפים עממיים לפועלים. ה"חברה טראסק" בקרו את אגדתי על הרהבתנות והנהתנות בנשפיו ועל מחיריהם הגבוהים של הכרטיסים שלא היו שווים לכל נפש.

 

בסוף שנות ה-20 נבחרה ועדה מיוחדת בה ישבו אמנים, סופרים, אדריכלים ואנשי תיאטרון, "על מנת לשוות לתהלוכות העדלידע תוכן היסטורי ורמה אמנותית ראויים". בין הנושאים שנבחרו ע"י הוועדה: התיישבות, בנייה, חקלאות, עדות ,עלייה ואפילו התגברות האנטישמיות באירופה. לא נעדרו גם נושאים פוליטיים, כגון המנדט הבריטי בארון קבורה ב-1926, מחאה נגד השלטון הנאצי בגרמניה ב-1934 והמיצג נגד הספסרות שהציג אותה בצורת תנין  בעדלידע  האחרונה שנערכה ב-1935. בסיומן של חגיגות הפורים ב1935 נערך משפט לספסרות.
 
במסגרת אירועי הפורים קושטו בתי העיר וכלי הרכב בפרחים, שטיחים ודגלים והותקנה תאורה צבעונית. בראש התהלוכה עמדה בשנות ה-20 המלכה אסתר שנבחרה בנשפיו של אגדתי ובשנות ה-30 רכב בראשה  מאיר דיזנגוף. הצועדים תודרכו ע"י הבמאי משה הלוי והמוסיקאי מנשה רבינא. במקומות מרכזיים בעיר הוצבו שערים עליהם צוירו נושאים מהמגילה ע"י ציירים כמו נחום גוטמן וראובן רובין.

 

החוגים הדתיים לא ראו בעין יפה את נשפי הפורים ובעיקר את טכס בחירת מלכת אסתר. והפעילו לחץ כבד על דיזנגוף לבטלם. ב1930 בוטל טקס בחירת המלכה אסתר. ב-1936 פסקו תהלוכות פורים. הסיבה הרשמית שנתנה הייתה מצבה הקשה של יהדות גרמניה ואף של יהדות מרכז אירופה ומזרחה וכן הגזירות של שלטונות המנדט הבריטי על הישוב. ייתכן שגם קשיי תקציב ומחלתו ופטירתו של דיזנגוף ב1936 גרמו להפסקת התהלוכות. 
מאורעות 1936 - 1939 , מלחמת העולם השנייה ומלחמת השחרור מנעו את חידוש מסורת העדלידע עד קום המדינה.
בשנות החמישים והששים חודשה מסורת העדלאידות.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת