אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > תאריכים בתולדות העיר > מאורעות 1936
תאריכים בתולדות העיר
 
מאורעות 1936
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
מפרדס פורטליס לכיכר מלכי ישראל ולכיכר רבין
מאורעות תרפ"ט בתל אביב
מאורעות תרפא
פתיחת נמל תל אביב
תאריך : 19/4/1936
מאורעות הדמים של תרצ"ו פרצו ביפו ב-19 באפריל 1936. העילה הייתה שמועות שהופצו ברחוב הערבי על טבח שערכו כביכול היהודים בערבים.
ליד בית הממשל ביפו, הסראיה, התאספו המוני ערבים נזעמים. למרות שגם נציב המחוז וגם האימאם של המסגד הגדול הכחישו את השמועות ההמון הנזעם לא נרגע, והחל מתנפל בסכינים, באבנים ובמוטות ברזל ועץ על כל יהודי שהזדמן על דרכו.

הותקפו ביפו יהודים עוברי אורח או בזמן עבודה. הותקפו גם תושבי השכונות שבגבול תל אביב ויפו: נווה שלום, שכונת שפירא ושכונת התקווה בבתיהם ומן המארב בדרכם לעבודתם או ממנה. תשעה אנשים נהרגו ורבים נפצעו. בין הנרצחים ביום הראשון למאורעות היו אליעזר ביצ'וצקי, שותף בבית חרושת לגזוז שהלך ליפו לרגל עסקיו, חיים פשיגודה בן 23, פקיד במשרד עורך דין, יצחק פרנקל, רפד מכוניות במקום עבודתו, שני טייחים, אביגדור קופרמינץ וחיים קרונפלד שעבדו בבניין ביפו, ודוד שאמבאדאל שעבד בבית קפה ערבי. מכוניתו של יוסף חיים זליקוב, מבעלי בנק מוריה נרגמה באבנים ע"י המון פרוע בדרך כביש אבו-כביר, והוא נפצע ונפטר למחרת. למחרת חודשו ההתקפות ונהרגו שבעה יהודים נוספים. במהלך השנה נמשכו היריות וההתקפות על יהודים ביפו ובתל אביב. במיוחד הזדעזע הישוב מרצח שתי האחיות מרתה פינק ונחמה צדק בדרך לעבודתן בבית החולים ביפו. ב-16 באוגוסט זרק ערבי פצצה מקרון רכבת על אנשים ברחוב הרצל, ודוד אלבלה, ילד בן שמונה, שהיה בדרכו לבית הספר נהרג, ונפצעו 20 איש.
 
אירועים אלה היו אותות פתיחה למה שכונה "מאורעות" או "המרד הערבי הגדול". המרד התבטא לא רק בהתקפות על יהודים אלא גם בשביתה כללית ופגיעה בבריטים. במסגרת השביתה הכללית הושבת גם נמל יפו למשך ששה חודשים, דבר שנתן תמריץ לפתיחת נמל תל אביב.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת