אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > תאריכים בתולדות העיר > חנוכת כיכר צינה דיזנגוף
תאריכים בתולדות העיר
 
חנוכת כיכר צינה דיזנגוף
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
מאיר דיזנגוף
חנוכת מוזיאון תל אביב בבית מאיר דיזנגוף
תאריך : 26/01/1938
ביום 26 בינואר 1938 נחנכה כיכר צינה דיזנגוף. הכיכר נקראת על שם צינה דיזנגוף, אשת מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שנפטרה שמונה שנים לפני כן.

בתחרות לתכנון הכיכר שנערכה ב-1934 זכתה הצעתה של האדריכלית ג'ניה אוורבוך, שתכננה את הכיכר על פי הסגנון הבינלאומי. ב"ידיעות עיריית תל אביב" נכתב אז: "הצורה המעוגלת של הכיכר מובלטת יפה על ידי הקווים האופקיים המודגשים בחזיות הבניינים. באמצע הכיכר הציעה הזוכה בפרס לסדר גאראג' לטכסי ולאבטומובילים פרטיים. הגאראג' יסודר בתוך האדמה, והגג מורם מעל פני הכיכר כדי מטר אחד. ההרמה הזאת של הגג העגול מדגישה עוד יותר את צורת הכיכר". אולם, מכיוון שבשנות השלושים לא היו בעיות תחבורה חמורות, לא הוגבהה הכיכר בתחילה בשביל חניון.

 

ג'ניה אוורבוך קבעה אופי אחיד לבתים שסודרו במעגל סביב הכיכר למרות תפקודם השונה, בין אם הבניין שימש כקולנוע, כמלון או בית מגורים. התכנון המפורט של הבניינים נעשה על ידי אדריכלים שונים. הקווים האופקיים הודגשו ע"י חריץ בחלק העליון של מעקות המרפסות ששמש גם להוצאת האוויר החם. מהכיכר העגולה יצאו שישה רחובות בצורת קרניים. הכיכר תוכננה בהתאם לתוכנית פטריק גדס הסקוטי שהוזמן ע"י עיריית תל אביב ב-1925 והציע  מרכז מסחרי אליו תהיה גישה ממספר כיוונים מכסימלי, שבמרכזו כיכר מוקפת עצים שתשמש גם מרכז בילוי באוויר הפתוח, בעיקר בערבי שבת, וייבנו בה במה לתזמורת ומקומות ישיבה. סביבה ייבנו בניינים בני ארבע קומות שיתוכננו באופן אחיד ובקומת הקרקע שלהם תהיינה חנויות. אלא שלפי תוכנית גדס הייתה הכיכר צריכה להיות בצורת משושה, והבניינים מסביבה היו צריכים להיות מתוכננים ע"י אדריכל אחד. המשושה המתקבל מאיחוד ששה קצוות של מגן דוד סמל עבור גדס את הציונות וכן ראה בו ביטוי לאחדות ולעשייה קולקטיבית.

 

בכיכר נשתלו ערוגות פרחים, שיחים ועצים, ביניהם 8 עצי תמר שהובאו במיוחד מגן-רחל שבקבוצת כנרת. באמצעה הייתה בריכת מים עגולה ומזרקה. בלילות שבת ובמוצאי השבתות משקיעת החמה הוארה המזרקה באורות צבעוניים: אדום, צהוב, כחול וירוק. בשעות היום נתמלאה הכיכר בילדים ומבוגרים שנהנו לטייל בשביליה בין ערוגות הפרחים או לפוש על הספסלים בצל העצים. לעירייה הגיעו אף תלונות כי 20 ספסלי המוזאיקה שהוצבו בגן, מספיקים רק לכ-10% מהמבקרים, והשאר סובבים בה ללא תקווה למציאת מקום ישיבה על ספסל... בשעות הלילה נהרו שוחרי הבילוי אל בתי הקולנוע ובתי הקפה שנבנו סביבה. ראשון היה בשנת 1939 קולנוע אסתר אשר נקרא בשנתו הראשונה קולנוע כיכר דיזנגוף, שתוכנן ע"י יהודה מגידוביץ'. מהעבר השני הוקם קולנוע חן על פי תכנונו של אריה שרון. בסמוך לכיכר הוקם גם תיאטרון האוהל ב-1940 וב-1961 הקאמרי.

 

 

בשל עומס התנועה הזורמת אל הכיכר מכיוונים שונים, הוצע בשנת 1978 להפריד בין כלי רכב והולכי רגל על ידי הגבהת הכיכר. ההגבהה נעשתה על פי תוכניתו של האדריכל צבי לישר . בתחילה הוצב בכיכר החדשה פסל זכוכית של האמן אלן דוד. ב-15 ביולי 1986 הוחלף בפסל קינטי הפולט אש ומים של יעקב אגם, שעורר ויכוח נוקב. יעקב אגם אמר על הפסל: "ביצירה זו, פסל אש ומים, שילבתי את היסודות הללו, מבחינתי, שילוב זה מקביל לתפיסת המציאות היהודית, שההתהוות היא מעבר לנראה ולנתפס ומתרחשת בעת ובעונה אחת במכלול פעילויות שונות שאין להבינן ולמצותן ביחידת זמן אחת".

 

החל משנות התשעים, הועלו הצעות להחזיר את הכיכר לקדמותה, אולם הדברים לא יצאו מכלל תכנית. בימי ששי מתקיים בכיכר בזאר למכירת חפצים ישנים. לאחרונה נעשה סקר בין תושבי תל אביב על דמות הכיכר: על פי תוצאותיו מרבית התושבים (למעלה מ 60%) סבורים שיש להוריד את הכיכר ולהשיב את המצב לקדמותו. כן סברו הנשאלים כי יש להקים תחתיו חניון - כפי שתכננה מלכתחילה ז'ניה אוורבוך. בינואר 2017 החלו העבודות לשחזור הכיכר המקורית

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת