| |
| הקמת התחנה המרכזית
|
|
|
|
|
|
|
| ב-21 במרץ 1938 הכריזה העירייה על תחרות בין אדריכלים לבניית תחנת אוטובוסים מרכזית. הוגשו 61 הצעות, בהן דנה וועדה בראשה עמד ראש העיר ישראל רוקח ובין חבריה היו המהנדס העירוני י. שיפמן, האדריכלים אריה שרון וא. שילר ומנהל אגד חיים רזילי. |
|
מקום התחנה נקבע מול תחנת הכוח של חברת החשמל בדרך פתח תקווה. אחת הסיבות לבחירת מקום זה הייתה קרבתו לתחנת הרכבת שעברה אז במקום. המשתתפים בתחרות צריכים היו לפתור מספר בעיות: בעיית הגישה לתחנה, בעיית התנועה הפנימית של כלי הרכב בתחום התחנה, סידורים נוחים ומובנים לקהל, סידור מקום חנייה למספר רב ככל האפשר של אוטובוסים בשטח התחנה וצורה חיצונית יפה ומתאימה לתפקיד ולסביבה.
במקום הראשון זכו שתי תוכניות: תוכנית האדריכלים זלקינד וויטקובר ותוכנית האדריכל ח.ז. לוריה. התחנה החלה להבנות בינואר 1940 לפי תוכנית זלקינד וויטקובר ובנייתה הושלמה בדצמבר 1941. היא החלה לפעול כתחנה מרכזית במאי 1942.
זמן קצר לאחר פתיחתה התברר כי שטח התחנה אינו מספיק, והיא החלה להתפשט לכיוון הרחובות שבסביבתה. הגידול המהיר בנפח התנועה והאוכלוסיה עורר בעיות קשות של דוחק, צפיפות ועיכובים רבים בכניסתם ויציאתם של האוטובוסים מהתחנה ואף בתנועתם בתוכה. בעיות אלה עוררו את הצורך בבניית תחנה מרכזית חדשה. ב-14 בדצמבר 1967 הונחה אבן הפינה לתחנה החדשה. הבנייה הייתה אמורה להסתיים ב-1972 אבל העבודה התעכבה עוד 20 שנה, והיא החלה לפעול רק באוגוסט 1993. |
|
|
|
| תמונות ומסמכים נלווים |
|
| תוכניתם של זלקינד את ויטקובר ושל האדריכל ח.ז. לוריה שזכו בפרס הראשון בתחרות על בניית התחנה המרכזית, הארכיון העירוני, ידיעות עיריית תל אביב, שנה תשיעית, חוברת 6-7, מרץ 1939 |
 |
| תצלום התחנה המרכזית בראשיתה, הארכיון העירוני p-1452 |
|
| מראה כללי של התחנה המרכזית הישנה, הארכיון העירוני, p-01-877 |
|
| תצלום הרציפים בתחנה המרכזית הישנה, הארכיון העירוני, p-01- 1095 |
|
| תצלום התחנה המרכזית החדשה בתחילת בנייתה, הארכיון העירוני, p-01-1186 |
|
| מועצת העירייה מחליטה כי רציפי התחנה המרכזית יהוו מקומות חנייה למרכבות, ישיבת המועצה הששית מספר 371, 15 בנובמבר 1942, הארכיון העירוני 10-06-28 |
|
| תוכניתו של האדריכל ח.ז. לוריה, הארכיון העירוני, ידיעות עיריית תל אביב, שנה תשיעית, חוברת 6-7, מרץ 1939 |
|
|
|
|
|
|