אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > תאריכים בתולדות העיר > הקמת רמת אביב
תאריכים בתולדות העיר
 
הקמת רמת אביב
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
תאריך : 1954
בשנת 1954 הוחל בבניית השכונה רמת אביב מצפון לנהר הירקון. 

לאחר קום המדינה, עם הגעת המוני עולים למדינה הצעירה, השתדלה המדינה לבנות לעולים בתים שבנייתם מהירה וזולה ככל האפשר. האחראי על בנייה זו היה אגף התכנון בראשותו של האדריכל אריה שרון. האילוצים הקשים של התקציב וקצב הבנייה, גרמו לכך שרבים מהשיכונים החדשים נבנו ללא תכנון ראוי והפכו למשכנות עוני ושכונות מצוקה. אחת השכונות שהוקמו באותה תקופה במסגרת מפעל השיכון העממי ומפעל החסכון לבניין ע"י אגף השיכון במשרד העבודה הייתה רמת אביב.

 

בספרו "המאבק לעצמאות של האדריכלות בישראל במאה ה-20" כותב האדריכל אבא אלחנני, כי שני אדריכלים, רוברט בנט ויצחק פרלשטיין, עליהם הוטלה המשימה לבנות שכונה חדשה לעולים ופליטי יפו בצפון תל אביב היא רמת אביב, הוכיחו כי בתשומת לב ובאומץ לב, ניתן להקים שכונה נאה שתהפוך לאחת השכונות המבוקשות במדינה, למרות מגבלות התקציב והזמן.

 

האדריכל בנט סיפר בסימפוזיון על שכונות מגורים בשנת 1973 על הקמת השכונה: "זאת הייתה שכונת תפנית. עד אז תכננו שכונות לא על פי פרוגרמה ולא מתוך התייחסות אל השכונה הפיזית ככלי לפתרון בעיות חברתיות אנושיות, ככלי אשר מאפשר התהוות של חברה. למעשה, משרד השיכון וחברות השיכון שפעלו אז, בנו בתים ולא שכונות, בניגוד למה שהיה עד למלחמת העולם השנייה ב"שיכוני עובדים" כשהדגש היה בעיקר על הצד החברתי מפה טופוגרפית למשל כמעט ולא הייתה. בתים הועמדו סתם על הקרקע: אם הייתה ישרה אז הבתים עמדו איכשהו על עמודים קטנים, נמוכים. אם הקרקע הייתה משופעת -  אז עשו רגליים בגובה משתנה וזה עמד כך... זה היה המצב פחות או יותר כשהתחלנו לתכנן את רמת אביב. היו לנו תנאים זהים לאלה שבמקומות אחרים. קבעו לנו פרוגרמה של דירות בגודל ממוצע 56 מ"ר. והיו טיפוסי בתים קבועים של משרד השיכון אותם צריך היה להקים... בין האילוצים שנקבעו לנו: לא יותר משלושה חדרי מדרגות ולא פחות משניים. רצוי שתי קומות אך לא יותר מ-3. הצלחנו לאחר מאבק ממושך מאוד לכלול גם בתים טוריים למשפחות גדולות... התכנון הארכיטקטוני יכול, גם בתקציב המצומצם ביותר להפוך מקום מגורים ליותר נעים, יותר פונקציונלי ואולי יותר טוב רצינו להפוך את השכונה הזאת לאורגניזם חי, מגוון... רוב האוכלוסיה הייתה אז מפוני יפו... היינו צריכים להתאמץ כדי להביא לשם גם אוכלוסיה יותר חזקה מבחינה כלכלית וחברתית... זה היה אחד המקומות שבהתחלה אנשים לא רצו ללכת אליו. ואז העלינו את הרעיון לבנות שם קבוצת בתים דו-קומתיים בשביל אמנים. חשבנו שאמנים ימשכו אחריהם אוכלוסיה יותר חזקה. הדבר הזה עלה יפה מאוד. המקום נעשה רצוי יותר ויכולנו להמשיך לבנות בתים קצת יותר טובים". כך משכה השכונה סופרים, אמנים ואקדמאים.

 

פיתוח השכונה כלל תכנון מבני השירותים הציבוריים והמסחריים, המעון לעולים חדשים "בית ברודצקי" שהפיח חיים בשכונה ומעונות לקשישים של רשת משען. במרכז השכונה מרכז מסחרי, פארק ובית ספר תיכון (כי"ח אליאנס) שטח הפארק המרכזי שבתוכו בית הספר התיכון וכן המרכזים האזרחי והמסחרי, מהווים את נקודות המוקד של השכונה, וממנו מובילות רצועות ירק למרכזי המשנה, בהם בתי הספר היסודיים, גני הילדים, הגנים המקומיים, מגרשי המשחקים ובנייני הציבור. בית ברודצקי שבנה בנט בשנות החמישים עוצב כגוף אופקי ארוך, בן 3 קומות מעל קומת כניסה, שחלקה שקוף וחלקה בנוי אבן. גוף הבניין "שבור" בחלקו, משנה זווית, והטייה קלה זו קושרת אותו טוב יותר לגן ועושה אותו "מזמין" יותר, כיאה למרכז קליטה. רוברט בנט ויצחק פרלשטיין זכו בתשי"ח (1958) בפרס רוקח למפעלי הנדסה על תכנון השכונה.

 

בסוף אותו עשור, ב-1959 הוחל בהקמת השיכון לדוגמה ברמת אביב בו שותפו משרדי אדריכלים גדולים כמו של רכטר ומנספלד. השיכון לדוגמא נבנה ברחוב אינשטיין ומצפון לו. קריית אוניברסיטה תל-אביב שהחלה לפעול בשנת 1964 תרמה לא מעט לפיתוח השכונה.

 

שמה של השכונה בא לה ממלון רמת אביב, שהוקם עוד לפני בניית השכונה (בעברו השני של כביש החוף) ע"י היזמים מאוריציו ויטלה, עדה סירני ויהודה ארזי ונפתח ב-1951. תושבת השכונה, גולדה מאיר, פנתה למאוריציו ויטלה  בבקשה שיסכים לקרוא לשכונה בשם בית המלון. כך היה מלון רמת אביב למלון שיש לו שכונה.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת