אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > ראשונים בעיר > גדוד מכבי האש הראשון בתל אביב
ראשונים בעיר
 
גדוד מכבי האש הראשון בתל אביב
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
משטרה עירונית ראשונה בתל אביב
במלחמת העולם השניה: הופצצה תל-אביב ע"י מטוסים איטלקים
באפריל 1920 פנה המושל הצבאי הבריטי לוועד תל אביב והפנה את תשומת לבו לצורך בהקמת גדוד מכבי אש בתל אביב. הוועד לא הזדרז לענות או לעשות מעשה. כשענה לבסוף הדגיש בתשובתו כי במשך עשר שנות קיום השכונה לא ארעו בה שרפות כלל וכלל...
רק כעבור 5 שנים, לאחר מספר דליקות שפרצו ביפו ובתל אביב, יזם ועד מתנדבים שהנושא היה קרוב לליבם הקמת גדוד מכבי אש בתל אביב. חברי הוועדה המארגנת היו: אבא כהן, שהיה קצין כיבוי ברוסיה לפני עלותו לארץ, הקבלן שמואל וילסון שהיה גם הוא חבר גדוד מכבי אש לפני עלותו לארץ, מפקד המשטרה העירונית חיים הלפרין, המפקח דב גפן וחבר מועצת העירייה רוזנפלד.
ב-1 בספטמבר 1925 הודיע הוועד לעירייה על ייסוד גדוד מכבי אש בתל אביב. בתחילה הוקמה תחנת כיבוי האש בצריף קטן בצמוד למכון המים בשדרות רוטשילד. בשנת 1928 נתנה להם העירייה מגרש הצמוד למגדל המים שבו יוכלו להתאמן, והקצתה להם חדר מתחת למגדל המים.
בשנים הראשונות לקיומם פעלו מכבי האש על בסיס התנדבותי, והכספים והציוד שעמדו לרשותם היו מוגבלים. הם ניסו לגייס כספים בעזרת נשפים והצגות קולנוע, שהכנסותיהם הועברו למכבי האש. העירייה נתנה למכבי האש רכב שנועד להרבצת הרחובות עליו הורכבה משאבת מים אשר שמש לכיבוי אש. היא גם ניסתה לגבות מס עינוגים על הצגות תיאטרון וקולנוע, שיממן את פעילות מכבי האש, אולם גם זה היה פתרון חלקי בלבד, כי חלק מאולמות התיאטרון והקולנוע הסכימו לשלם ואחרים - לא. בין אלה שהסכימו להקציב למכבי האש חלק מהכנסתם מכל הצגה היה בית העם.
בשנים 1927-1928, בזמן המשבר הכלכלי בארץ, הורע מצבם של מתנדבי מכבי האש. 30 מתוך 60 חברי הגדוד באותה תקופה, היו מובטלים. התארגנה קבוצה של מכבי אש מחוסרי עבודה שפנתה למועצת פועלי יפו ולעירייה בבקשת עבודה. את דלות מצבם יכול להמחיש מכתבו של ראש העירייה, דוד בלוך, המודיע להם כי העירייה אשרה
את בקשת מכבי האש למסור לרשותם חבית זוהמה שאין בה שימוש, על-מנת שתשמש חבית מים לכיבוי שריפות(המכתב מובא להלן).לאחר שהעירייה דחתה את בקשתם להקצבת 20 לא"י לרכישת צינור גומי, פנו מכבי האש לעתונות והודיעו כי במצב זה לא יוכלו לתת מענה נאות לשריפות.
ב-1927 הוקמה ועדה ממשלתית לבדיקת אפשרות הקמת גדוד מכבי אש משותף ליפו ותל אביב. הקים אותה מפקד המחוז הבריטי ובראשה עמד קצין מחוז יפו, אדווין סמואל(בנו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון). מסקנותיה היו כי אין אפשרות להקים שירות כיבוי אש משותף לשתי הערים, והיא הציעה להקים ביפו שירות כיבוי עירוני נפרד, בפיקוח הממשלה, ואילו בתל אביב לבסס את גדוד מכבי האש המתנדבים הקיים. הוועדה פירטה את הציוד שעמד לרשות מכבי האש באותה עת: 2 משאבות שרכשו מכבי האש מהכספים שגייסו מהציבור: האחת גדולה מובלת ע"י סוס, ומשאבת מים נוספת קטנה יותר הנישאת ביד, וכן שתי מכונות להרבצת רחובות של עיריית תל אביב, שאחת מהן הותאמה לכיבוי אש. הוועדה פירטה את הציוד הנוסף הדרוש למכבי האש והמליצה שהעירייה תרכוש אותו בסיוע הממשלה ואף תתן תקציב שנתי של 100 לא"י לתחזוקת הציוד. ראש העירייה דוד בלוך אישר עקרונית את מסקנות הוועדה, אלא שאדווין סמואל עבר לשרת במקום אחר, ושוב חזרו מכבי האש למבוי סתום.
כעבור שנה השתפר מצב מכבי האש. המשטרה הבריטית ביפו ערכה תחרות כדורגל ונשף למענם, והעבירה להם את ההכנסות. המפנה העיקרי קרה כשב-26 באוגוסט 1928 קבלו מכבי האש המתנדבים הכרה רשמית מהממשלה. בעקבות ההכרה הודיע להם ישראל רוקח כי העירייה החליטה להקציב 100 לא"י לפעילותם אם כי בפועל קוצצה התמיכה ל50 לא"י, וגם זו לא הועברה למכבי האש אלא שמשה כתשלום לעירייה עבור מכונית ה"לפלי" שהותאמה לכיבוי אש. במקביל נערכו ישיבות לצורך הסדרת היחסים בין מכבי האש לבין המשטרה והוקמה מועצה מפקחת על מכבי האש.
ב-1930, לאחר שתל אביב סבלה ממכת שריפות, היכה דיזנגוף על חטא במכתבו לוועדה שמינה לנושא כיבוי אש, והודה שהעירייה לא התייחסה לנושא ברצינות הראויה. באותה עת רכשו מכבי האש מכונית כיבוי מחברת אינטרנציונל, ובגרמניה נרכשה סירנה שחוברה לבניין מפעל המים לשם הזעקת כוחות הכיבוי. ב-1935 הוזמנה מלונדון מכונית כיבוי משוכללת עם משאבה וגנרטור לקצף, שזכתה לכינוי "מאירה" על שם מאיר דיזנגוף.
 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, לאחר מכת שריפות וההפצצות האיטלקיות על תל אביב, גבר החשש מפגיעה בציוד מכבי האש, והעירייה הקימה תחנת כיבוי חדשה ברחוב בזל. 
בשנת 1948 שלחה עיריית ניו יורק מכונית כיבוי מתנה ארצה. מכונית זו שהוכנסה לשימוש ב-1925 ברובע ברונקס בניו-יורק, זכתה לכינוי "האמריקאית" ושמשה את מכבי האש של תל אביב עד תחילת שנות הששים. לאחרונה נמצאה בשטח נתיבי איילון, שופצה והועברה לתצוגה במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.
כיום נמצאת תחנת מכבי האש בצפון העיר,באזור שפך הירקון בסמוך לתחנת הכוח רידינג.   
 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת