אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > אז והיום > מפרדס פורטליס לכיכר מלכי ישראל ולכיכר רבין
אז והיום
 
מפרדס פורטליס לכיכר מלכי ישראל ולכיכר רבין
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
גן הדסה
בניין העירייה ממגדל המים לכיכר רבין
בניין העירייה בכיכר רבין
אנדרטה לשואה ולתקומה בכיכר רבין
גן החיות
מאורעות 1936
המקום שבו נמצאים היום כיכר רבין, בניין העירייה וגן העיר היה בראשית שנות ה-20 אזור מכוסה כולו בפרדסים וכרמים ורחוק מתל-אביב הבנויה, שבתיה הצפוניים ביותר הגיעו עד סביבות רחוב אלנבי.

הפרדסים היו שייכים ברובם לסומיל כפר ערבי שאת שרידיו ניתן לראות היום על ה"גבעה" בפינת הרחובות אבן גבירול וארלוזורוב.


ב-1925 קנתה העירייה תמורת 3000 לירות 50 דונם פרדס במקום מידי הערבי איברהים שוקי אפנדי מתוך כוונה להקים שם בית חולים עירוני מרכזי. התכנית לא יצאה לפועל. בינתיים ניהלה העירייה את הפרדס ומכרה את תוצרתו (בשנת
1926 היו הכנסות העירייה מהפרדס 300 לירות).

 

כשפרצו מאורעות 1936 היה פרדס פורטליס "אזור ספר" מסוכן פורעים ערבים הסתתרו בפרדס, וירו מתוכו אל תושבי הבתים הסמוכים. במכתב משנה זו פונים דיירי שדרות קק"ל (היום שד' בן גוריון) ורחוב שלמה המלך להנהלת העירייה בבקשה לעקור את עצי הפרדס ולהרוס את החומה המקיפה אותו, כי הוא מהווה סכנה בטחונית.

 

כשהעיר התקרבה לאזור, פתחה העירייה ב-1939 את כל השטח של הפרדס כגן ציבורי. הגן נקרא גן הדסה ע"ש הסתדרות נשים "הדסה", משום שאז עדיין לא נגנזה התכנית להקים במקום בית חולים. בשתי פינות הגן היו היו אטרקציות: בפינה המזרחית ברכת שחיה "בריכת גן הדסה" ובפינה המערבית הוקם גן החיות.

 

בתכנית בניין עיר של מתכנן העיר הראשון, האדריכל הסקוטי פטריק גדס, סומן ליד פרדס העירייה מלבן. במקום היו כרם ושדה פתוח, ואותו יעד גדס להיות כיכר ציבורית, שקיבלה את השם כיכר מלכי ישראל. המעבר מעל הכרם נעשה על גבי גשר עץ, ובשדה הפורח נהגו תושבי העיר וילדיהם לטייל. כבר מימים ראשונים קיבל המתחם הזה צביון של ככר עיר מקום של הפגנות המונים. ב-14 בנובמבר 1945 נאספו כאן 45,000 איש (רבע מתושבי העיר דאז) בהפגנת מחאה נגד מדיניות שר החוץ הבריטי, בווין ו"הספר הלבן" שהגביל עליית יהודים לארץ ישראל. הם נופפו בדגלי הלאום והניפו כרזות כגון: "שכם אחד נגד מדיניות המעל" ו"פתחו את שערי הארץ בפני עליה יהודית". מעל הבמה נאמו מנהיגי הישוב.

 

ב-1946 הכריזה העירייה על תחרות בין אדריכלים לתכנון כיכר מלכי ישראל. בראש ועדת השופטים עמד ראש העירייה, ישראל רוקח, וחבריה היו סגן ראש העירייה, מהנדס העיר והאדריכלים דוב כרמי, זאב רכטר וזכי שלוש. 33 הצעות הוגשו לועדה ומתוכם נבחרה תכניתם של חנן פבל, דן טנאי ודוד קיסין. אלא שהכיכר נבנתה רק כעבור 20 שנה, כשנה לאחר שהושלמה בניית בית העירייה, ועפ"י תכנית של האדריכלים יסקי ופובזנר. כעבור מספר שנים (1975) הקים יגאל תומרקין בכיכר את האנדרטה השואה והתקומה.

 

מאז הוקמה הפכה הכיכר לכיכר מרכזית של העיר עם קונצרטים פתוחים של התזמורת הפילהרמונית, חגיגות חיל השריון, יום העצמאות, שוק ארבעת המינים ושבוע הספר, וכמובן עם הפגנות מקיר לקיר עד עצם היום הזה.

 

ב-4 בנובמבר 1995 בסיומה של הפגנת המונים נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. בתום ימי האבל הצהיר ראש העירייה, רוני מילוא, על שינוי שם הכיכר ממלכי ישראל לכיכר רבין.

 

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת