אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > תאריכים בתולדות העיר > פתיחת נמל תל אביב
תאריכים בתולדות העיר
 
פתיחת נמל תל אביב
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
מאורעות 1936
תאריך : 19/05/1936
כבר בשנות העשרים עלה הרעיון להקים נמל בתל אביב. התוכנית כונתה "תוכנית גרינבלט", על שם יוזם הרעיון, קבלן הגשרים נחום גרינבלט.

אולם רק לאחר פרוץ מאורעות 1936-1939, כאשר הושבת נמל יפו, וגרם לפגיעה קשה בכלכלת הארץ, נתנו הבריטים את הסכמתם לפתיחת מזח שיאפשר פריקת הסחורות בתל אביב. הרשיון ניתן ביום ו', ה-15 במאי 1936. כעבור יומיים הוחל בבניית מזח עץ, וכעבור יומיים נוספים, ב-19 במאי כבר עגנה במקום האוניה הראשונה, אוניה יוגוסלבית בשם צ'יטבורטי, שפרקה מטען של 1000 טון שקי מלט.

 

רבבות מתושבי תל אביב ובראשם ראש העיר מאיר דיזנגוף באו לחזות בפריקת המטען, שנעשתה ע"י סוורים סלוניקאים ורב החובל זאב הים. על החוף הונפו דגל עברי ודגל בריטי. גם המשאיות שהובילו את המטען שנפרק קושטו בדגלים עבריים. הקהל פרץ בתשועות "יחי דיזנגוף" ו"יחי נמל דיזנגוף" וראש העיר ניגש לגשר העץ הזמני ואמר: "זוהי כבר עובדה, כאן יהיה לנו נמל גדול על אף הכל". פועלי הנמל יצאו במחול בתוך הים. שק המלט הראשון שנפרק הונח למזכרת במוזיאון תל אביב. פתיחת הנמל עוררה ביישוב התרגשות רבה, ושירים כתבו לכבודה, ביניהם היה שירה של לאה גולדברג "שיר לנמל".

 

לצורך גיוס כספים מהציבור להקמת הנמל הוקמה חברת מניות בשם "אוצר מפעלי ים". והציבור נקרא לרכוש את מניות החברה. במקום מזח העץ שקרס תוך זמן קצר הוקם מזח ברזל.

 

בשנת 1937 החלה חפירת מעגן על פי תוכניתו של מהנדס העיר יעקב שיפמן (בן סירה) וב-23 בפברואר 1938 נערך חג פתיחת נמל הנוסעים, "שער ציון". נראה כי איתני הטבע לא שתפו פעולה עם החוגגים, ויום הפתיחה היה יום סערה, עננים שחורים כיסו את השמים, גשם זלעפות ניתך. אולם כל אלה לא הרתיעו את הקהל התל אביבי, שנהר בהמוניו, אל הנמל. העיר קושטה בדגלים ובתאורה חגיגית, בניין העירייה הואר בנורות צבעוניות, ועל גגו נתלה סמל ישראל בים: סירת מפרש קדומה, נתונה בידי יורד ים עברי. שטח הנמל הוקף אף הוא בנורות צבעוניות, הבניינים ברחובות המובילים אליו קושטו בירק ובדגלי כחול-לבן. מעל לשער הברזל בקצה הרחוב המוליך מתחנת העולים, התנוסס  סרט ועליו הכתובת "שער ציון". הנמל ומבניו צוחצחו והבריקו. הנואמים בטקס היו הנציב העליון, ארתור ווקופ, ראש העיר, ישראל רוקח, מנחם אוסישקין, משה שרתוק (אז חבר הנהלת הסוכנות היהודית) הרב י.א. הלוי הרצוג, ראש רבני ארץ ישראל, דוד רמז וא.ז. הופיין, יו"ר אוצר מפעלי ים. הנציב העליון פתח את שער הברזל במפתח זהב שניתן לו במתנה. הסערה מנעה מהאוניה "הר ציון" שנוסעיה היו אמורים להיות העולים הראשונים בחוף ימה של תל אביב מלהתקרב לחוף, ולבסוף נאלצו לרדת בחוף חיפה. קבלת העולים הראשונים בנמל נדחתה ל-12 באפריל. אולם גם אז עלה בנמל אדם אחד בלבד. העולה הראשון בנמל תל אביב היה  אליעזר שטינלאוף, תושב תל אביב, יליד גרמניה, שחזר מנסיעת עסקים במצרים, ונתבשר כי במקום לחזור דרך נמל יפו, יהיה הראשון שיעלה בחוף תל אביב. זה קרה כך משום שבהעדר קרנטינה(הסגר) סרב האחראי על הבריאות מטעם השלטונות לאפשר את ירידתם של העולים הראשונים לנמל. רק ב-23 במאי 1938, ירדו העולים הראשונים בנמל תל אביב.

 

בתקופת מלחמת העצמאות שמש הנמל שער לקבלת נשק מחו"ל. עם קום המדינה אוחדו נמלי תל אביב ויפו. בשנות הששים נסגר הנמל, ובשנות ה-90 הפך למרכז בילוי של בתי קפה, מסעדות ומועדונים.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת