אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > אז והיום > מבית ספר לבנות ולבנים למרכז סוזן דלאל
אז והיום
 
מבית ספר לבנות ולבנים למרכז סוזן דלאל
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
נווה צדק
מרכז סוזן דלל הוקם בנוה צדק, במתחם ששימש קריית חינוך בימיה הראשונים של תל-אביב. בשנת 1909 הוקמו על מגרש כי"ח (חברת "כל ישראל חברים") שני בתי ספר, האחד לבנות בתרומתו של יצחק פיינברג, מ"חובבי ציון" והשני - לבנים ע"י כי"ח.

בתי ספר אלה היו ממשיכיו של בית הספר העברי הראשון שהוקם ביפו על ידי ישראל בלקינד בשנת 1890, ובו התחנכו בנים ובנות במשותף. לאחר שנסגר, נפתחו ב-1892 שני בתי ספר האחד לבנים והשני לבנות, שנוהלו במשותף ע"י לשכת בני משה, חובבי ציון וכי"ח. בשל מחלוקות בין הארגונים על שפת ההוראה ובעיקר על סוג החינוך שיינתן לבנות (בעוד בני משה וחובבי ציון רצו לתת לבנות השכלה שווה לזו של הבנים ואף להכשירן להוראה, רצו אנשי כי"ח (אליאנס), להכשירן להיות עקרות בית ולתת להן שיעורי תפירה) הועבר לבסוף בית הספר לבנות לניהולו של ארגון חובבי ציון, ואילו בית הספר לבנים הועבר לניהול כי"ח.

 

לימים נקרא בית הספר לבנות ע"ש המורה והמנהל יחיאל יחיאלי. במתחם פעל גם הסמינר למורות ע"ש לוינסקי, שעבר מאוחר יותר לרחוב בן יהודה. בתקופת מלחמת העצמאות שמש בית ספר אליאנס מטה של האצ"ל.

 

בשנות השבעים נסגרו בתי הספר מחוסר תלמידים. במתחם השתכנה קבוצת התיאטרון נוה צדק. בשנת 1989 שוקמו הבניינים לפי תוכניתם של רונית ואלישע רובין,  בעזרת תרומתה של משפחת דלל מלונדון, לזכר בתם סוזן.  מבנה בית הספר לבנים נהרס ברובו, אולם חזיתו וגג הרעפים שוחזרו. נבנו אולמות למופעים וחזרות עבור להקת בת שבע, להקת ענבל ותיאטרון נווה צדק. הרחבה שבין הבניינים רוצפה לפי תוכניתו של האדריכל שלמה אהרונסון. במקום נטעו אף עצי הדר. במתחם הוצבו שלושה לוחות פסיפס בעיצובו של דוד טרטקובר, המספרים את סיפורה של נוה צדק. הלוח הראשון מראה את דמויותיהם של שמעון רוקח ,אהרון שלוש וחיים אמזלג, מייסדי השכונה. בחלקו התחתון של הלוח השני נראה בית הספר לבנות ובחזיתו בנות לבושות בתלבושות של תחילת המאה ה- 20. במרכז לוח זה הרכבת העוברת תחת גשר שלוש, שחיבר בין נווה צדק לבין יפו. למעלה מימין רחוב הרצל וגימנסיה הרצליה. הלוח השלישי מתאר את בית הסופרים (היום מוזיאון גוטמן) ברחוב נווה צדק 39. הוא מנציח את דמויותיהם של הסופרים שהתגוררו בו: דבורה בארון, יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ (עורך עיתון הפועל הצעיר), וכן נראים יושבים הסופר ש"י עגנון ומי שכונה זקן הסופרים אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר). מימין בתוך מגן דוד מופיעה דמותו של הרב קוק, שגם הוא התגורר בשכונה.

המתחם משמש מרכז למופעי מוסיקה, מחול ותיאטרון, נערכים בו פסטיבלים ומבקרים בו בתי ספר מרחבי הארץ.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת