אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > אתרים ועברם > נמל יפו
אתרים ועברם
 
נמל יפו
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
יפו ונמלה ידועים מהתקופה הכנענית. נמל יפו מילא תפקיד חשוב בסחר הימי, ותחנה ימית קבועה באגן המזרחי של הים התיכון.

ים יפו ונמל יפו מוזכרים במקורות כתובים כמו גם באגדות המיתולגיה היוונית ובמסורת יהודית ונוצרית. בעקבות קרב ימי גדול שבו הצליחה רומי להביס את הצי של ממלכת יהודה, הוטבע מטבע מיוחד בכותרת "יהודה הימית". בשל השוניות והסלעים אמרו המלחים בימי הביניים "ללכת אל חוף יפו" כביטוי שפירושו ללכת לאבדון. כיבושה של יפו על ידי הצלבנים הביא לשגשוגה, ומשגורשו מהארץ הרסו הממלוכים את הנמל, ועמו חרבה גם העיר, שנותרה בחורבנה יותר מ-400 שנה. ההתאוששות באה עם הכיבוש העות'מני במאה ה-16. לאחר ההרס של העיר ונמלה על ידי צבאו של נפוליאון ב-1799 החלה תנועת אניות קיטור צרפתיות, אוסטריות ורוסיות בשנות ה-40 של המאה   ה-19. ב-1865 הוקם מגדלור והורחב המעגן. עם פתיחת תעלת סואץ, ארבע שנים לאחר מכן, גברה תנועת האניות, שבשל גודלן לא יכלו להתקרב אל המעגן ונאלצו לעגון בלב ים, הרחק מהסלעים. את הסחורות, ואת האנשים, העבירו בעזרת סירות משוט. את חוויית הירידה אל חוף יפו תיאר נחום גוטמן: "שיירות של ספנים לבושי צבעונים עם תרבושים אדומים לראשיהם צרחו אלינו מכל צד מתוך הסירות שנתאספו סביב לאנייה. לא עבר זמן רב והם עלו לסיפון האנייה, לקחו את המזוודות שלנו והעיפו אותן לסירות [...]. כל אחד מן היורדים נתפס בזרועות הספן והונף על עבר חברו שבסירה, ובינתיים נרטבו בגדי הנוסעים". עד בניית נמל תל אביב שימש נמל יפו השער הימי העיקרי לעולים ארצה, וחוויית הפגישה הראשונה שלהם עם הארץ דומה לשל נחום גוטמן.

 

בתקופת המנדט החל פיתוח מחודש ביפו, אך הנמל שותק עם פרוץ המרד הערבי ב-1936 וכתגובה לכך נבנה נמל בתל אביב. משנת 1948 פעל נמל יפו כאחד משעריה הימיים של ישראל. הרבה עולים חדשים עברו דרכו, והרבה תפוזים. בשנת 1965 עם פתיחת נמל אשדוד נסגר הנמל והפך לנמל דייגים.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת