אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > ראשי עיר > ישראל רוקח
ראשי עיר
 
ישראל רוקח
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
ראשי עיר
בית חולים הדסה (רוקח)
מגן לונדון לגן הנצחה להעפלה
ישראל רוקח, ראש העירייה נעצר במחנה מעצר לטרון
שם : ישראל רוקח
(1959-1896)
תאריכי כהונה בתפקיד: 1936-1952

נולד בנוה צדק לרחל ושמעון רוקח ממייסדיה וראשיה של הקהילה היהודית ביפו. התחנך בתלמוד תורה ובבית הספר אליאנס. בן 16 נשלח ללימודים בשווייץ. סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בלוזאן, המשיך בלימודי הנדסת חשמל בפוליטכניון של ציריך, ב-1920 הוסמך כמהנדס. אחר כך השתלם כשנתיים בבתי חרושת למכונות חשמל באנגליה. תכניתו הייתה להתמחות במקצוע שיועיל לבניין הארץ ולהשתלב במפעליו של המהנדס פנחס רוטנברג, אך הוא נאלץ לחזור לארץ מוקדם מהמתוכנן ב-1922 בגלל פטירת אביו, ויחד עם אחיו יוסף ויצחק פתח ביפו בית מסחר למכונות ומכשירי חשמל. את דרכו הציבורית התחיל כאשר אחיו, יצחק, התפטר מתפקיד נציג השכונות המאוחדות (נווה צדק, נווה שלום ואוהל משה) במועצת עיריית תל אביב, וישראל נבחר במקומו. מאז התמסר לעבודה ציבורית והקדיש לה את רוב זמנו. את בית המסחר הזניח ולאחר מספר שנים מכרו האחים את העסק.

ב-1925 נבחר למועצה השניה וקיבל את ניהול המחלקה הטכנית. בשנת 1928, מינה דיזנגוף את רוקח לסגנו. בשנות השלושים הקדיש דיזנגוף זמן רב להקמת מוזיאון תל-אביב, ותכופות נעדר מהעירייה ומהארץ בשל בריאות לקויה. רוקח מילא את מקומו בתקופות היעדרו.

בשנת 1933 נשא רוקח לאישה את אסתר אפשטיין ולזוג נולדו שתי בנות. לבת הצעירה ניתן השם עירי – העיר שלי, כביטוי לאהבת רוקח את עירו תל-אביב. בשנת 1936 שוב נבחר דיזנגוף לראשות העירייה, אך חודשים אחדים אחר כך נפטר, וסגנו, ישראל רוקח, התמנה ע"י מושל המחוז לראש עיריית תל-אביב. במשך 15 השנים הבאות שהיו ימי מאורעות דמים, מלחמת עולם, מאבק הישוב העברי כנגד הערבים והבריטים ומלחמת העצמאות שקעו פרנסי העיר וראשה בעשייה קדחתנית ולא התפנו לקיים בחירות. רק בשנת 1950, לאחר שקמה המדינה, התקיימו בחירות למועצת העירייה ורוקח נבחר לראשה. הוא המשיך לכהן בתפקידו זה עד שנתמנה לשר הפנים ב-1953.
רוקח פעל גם בתפקידים ציבוריים שלא נגעו במישרין בתפקידו כראש עירייה. הוא היה יו"ר מועצת המכבי הארצי , חבר ועדת הביטחון של הועד הלאומי שהוקמה לאחר פרעות 1929, ממייסדי עיתון "הבוקר" ויו"ר הנהלתו, חבר הועד הפועל של מפלגת הציונים הכלליים, יו"ר ועד בניין בית הבימה, חבר ההנהלה של "פדיון שבויים" להעלאת ילדי היהודים מגרמניה הנאצית, יו"ר אגודת יורדי ים זבולון, יו"ר אגודת המהנדסים והאדריכלים בא"י, חבר מועצת בנק אשראי, חבר הועד הפועל של האוניברסיטה בירושלים ויו"ר מכון התקנים.

לאחר קום המדינה נבחר מטעם מפלגת הציונים הכלליים לכנסת הראשונה, השנייה והשלישית,
בשנים 1953-1955 כיהן בממשלת ישראל כשר הפנים וכסגן יו"ר הכנסת ב-1957-1959. בשנת 1959 הלך ישראל רוקח לעולמו. על-שמו נקראים שדרות רוקח בתל אביב ופרס למפעלי הנדסה מטעם עיריית תל אביב.

ראש עיריית תל-אביב (נובמבר 1936 – 13 באפריל 1953)

ישראל רוקח כיהן כראש עיר בתקופה קשה לישוב היהודי בארץ: מאורעות 1936-1939, מלחמת העולם השנייה, מאבק נגד השלטון הבריטי ומלחמת העצמאות. כהונתו כראש עירייה מתאפיינת לכן הן בחיזוק מעמדה ובפיתוחה של תל אביב והן בדאגה להגנה על תושביה.

בתקופת כהונתו התפתחה תל-אביב בצעדי ענק. שטחה הורחב אל מעבר לירקון ולאיילון, סופחו השכונות היהודיות שבגבול יפו, הופקעו אדמות שרונה ויפו התאחדה עם תל-אביב. אם בתחילת כהונתו מנתה העיר כ- 150,000 תושבים ושטחה היה 6,500 דונם, הרי כאשר סיים רוקח את כהונתו בשנת 1953 הוכפל שטחה פי שבע והגיע ל- 50,000  דונם ומספר תושביה גדל ל-350,000.
רוקח שקד על פיתוחה של תל אביב: בתחום העיר הוקמו שיכונים חדשים לפליטים ולחיילים משוחררים ושכונות בעבר הירקון. הוקמו תחנת מים מרכזית ותחנת אוטובוסים מרכזית, נבנו גשרים ומנהרות לשיפור התעבורה, בתי הספר הורחבו ומספרם גדל, הורחב בית החולים הדסה, ניטעו גנים ציבוריים ובכללם גן מאיר על-שם מאיר דיזנגוף וגן לונדון. רוקח עשה גם בתחום התרבות בפיתוחו של המוזיאון לאמנות שהוקם בבית דיזנגוף ובהקמת משכן-קבע לתיאטרון הבימה, שנפתח ב-1945.

הוא היה למייצג רשמי ונאמן של העיר וגם שליח היישוב העברי כולו כלפי השלטון הבריטי בארץ. יושרו ותקיפותו בניהול העניינים המוניציפליים זכו להערכה מצד שלטונות המנדט. הוענק לו אות כבוד מטעם המלך ג'ורג' הששי. בימי מלחמת העולם השנייה התהדק במיוחד שיתוף הפעולה בינו לבין השלטון הבריטי. רוקח הביע בשם תושבי תל אביב נאמנות והזדהות עם הבריטים במאבקם נגד האויב הנאצי: הוא קרא לנוער להתגייס, ודאג לרווחתם של החיילים ששהו בעיר. ביוני 1941 פתח את מועדון החייל העברי בתל אביב. ב-1945 קבל לאות תודה על פעילותו זו אות כבוד של קצין מסדר האימפריה הבריטית.

על מנת להגן על תושבי תל-אביב בזמן המלחמה הקימה העירייה ועדת מצב בראשות רוקח, שרכזה בידיה את פעולות ההגנה על העיר. היא דאגה להקמת מקלטים ציבוריים, פתיחת תחנות מגן דוד אדום והכנת מיטות בבתי החולים. הוקם גם משמר אזרחי שדאג בין היתר לחלוקת מסיכות-גז לתושבי העיר. בסיום המלחמה דאג רוקח לחיילים המשוחררים והקים עבורם שיכונים. אולם בתום המלחמה התייצב רוקח בין העומדים בראש ההפגנות נגד הספר הלבן. בשל השתתפותו הפעילה במאבק היישוב לעלייה ולעצמאות נעצר רוקח ע"י הבריטים ב-5 באוגוסט 1947 ונכלא במחנה המעצר בלטרון יחד עם רבים מהנהגת היישוב.
 
לאחר קום המדינה נבחר רוקח לחבר כנסת מטעם סיעת הציונים הכלליים ובחודש טבת תשי"ג נבחר להיות שר הפנים של מדינת ישראל. עקב כך נאלץ להתפטר ממשרתו כראש העירייה, וב-28 בדצמבר 1952 נשא את נאום הפרידה שלו ממועצת העירייה. לאחר מכן לא הוסיף עוד רוקח להשתתף בישיבות מועצת העירייה, אולם רשמית המשיך להיות ראש העירייה עד 13 באפריל 1953, אז התפטר רשמית ממועצת העירייה וחיים לבנון נבחר ע"י המועצה לראש עיר במקומו.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת