אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > תאריכים בתולדות העיר > נווה צדק
תאריכים בתולדות העיר
 
נווה צדק
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
מבית ספר לבנות ולבנים למרכז סוזן דלאל
תאריך : 1887
בשנת 1887 הוקמה נווה צדק על אדמות שקנה אהרון שלוש. שלוש בנה את ביתו מחוץ לחומות יפו, והבית עמד מבודד בחולות, כשאפילו משפחתו לא הסכימה לגור בו. כדי להביא יהודים לגור בסביבה מכר לאנשי האגודה "עזרת ישראל" את האדמות במחירים נמוכים ממחירי השוק ובתשלומים.

את האגודה עזרת ישראל יסדו בין השאר האחים שמעון ואליעזר רוקח והרופא, איש ביל"ו, ד"ר מנחם שטיין. היא יסדה את בית החולים שער ציון ואת הספרייה הנושאת שם זה והנמצאת היום בבית אריאלה. ב-1886 החליטו חבריה להקים שכונה מחוץ לחומות יפו. לשכונה החדשה התעתדו לקרוא נווה שלום. תחילה קנו ראשיה אדמות אחרות, אולם לאחר שנתברר כי המים בקרקעות אלה נמצאים בעומק שלא יאפשר להגיע אליהם באמצעי הקידוח של אז, החליטו להיענות להצעתו של שלוש. הוא מכר לאנשי האגודה אדמות שחולקו ל-48 חלקות לפי מספר המתיישבים במחירים נמוכים ממחירי השוק, בתנאי שהבתים יוקמו תוך שנה. ואכן, בקיץ 1887 הושלמו הבתים הראשונים. לפי תקנות החברה הוחלט כי כל שנה יושלמו 10 בתים, והזוכים בהם ייקבעו על פי הגרלה, כך שבניית 48 הבתים תסתיים תוך חמש שנים. שלוש שורות הבתים הראשונות נבנו בשני הרחובות הראשיים, שלימים נקראו רוקח ושטיין. לשכונה שנבנתה קראו בשם חדש, משום שלפי האמונה העממית אין קוראים מקום בשם שבוטל זה לא מכבר, מחשש לכישלון נוסף. השם נווה צדק נקבע על פי הפסוק בספר ירמיהו "עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך ה' נווה צדק" (ירמיהו, ל"א, כ"ב).

 

הבתים נבנו בצפיפות, כשהם דבוקים זה לזה. צורת בנייה זו גם חסכה בקרקע ובהוצאות בנייה, וגם נתנה יותר בטחון למתיישבים, כי יכלו להזעיק זה את זה בדפיקה בקיר השכן. הבתים נבנו מאבני הכורכר המקומיות, וכוסו בתחילה בגגות עץ שהונחו על קורות עבות ועליהן שכבות של חול וחצץ. עקב דליפות גשם לתוך הבתים נבנו לבסוף גגות רעפים. בכל בית היו שני חדרים, חדר רחצה ומטבח. בחזית הבית הייתה חצר קדמית מוגנת ע"י חומת בטון. למרות שדובר בתקנות גם על נטיעת עצים, ניטעו רק עצים בודדים.

 

בידודה של השכונה הצריך שמירה. תחילה שמרו התושבים עצמם בתורנות, אולם במשך הזמן שכרו שומר קבוע מיוחד, מצויד ברובה ורשיון מהממשלה. לפי יומנו של משה ווילנר, ממייסדי השכונה, לילה אחד הערימו הגנבים על השומר, לקחו ממנו את נשקו, כפתו ידיו, סתמו את פיו ולקחו את שללם. אנשי השכונה החליפו מספר שומרים, עד שלבסוף פתר רוקח את הבעיה בדורשו מהשלטונות התורכים להעמיד 10 חיילים ששמרו על השכונה. השלטונות קבלו תביעה זו בתנאי שאנשי השכונה יקימו ביתן עבור השומרים על חשבון השכונה, וכך היה. ב-1 ביוני 1921 עפ"י פקודת המועצות המקומיות סופחה רשמית נוה צדק לתל אביב. רק כעבור שנתיים, ב-13 באוגוסט 1923, לאחר משא ומתן ארוך בין ועד תל-אביב וועד השכונה הסתפחה נווה צדק לתל-אביב.

 

נווה צדק שמשה בסיס להתפתחות חינוך ותרבות עבריים: הוקם בה מתחם חינוך שכלל בית ספר לבנים, בית ספר לבנות וסמינר לוינסקי. בשכונה אף התגוררו הסופרים ש"י עגנון, דבורה בארון, יוסף אהרונוביץ ויוסף חיים ברנר. לימים הוקם במתחם החינוך בשכונה מרכז סוזן דלל.

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת