אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > תאריכים בתולדות העיר > התחלת ההתקפה הערבית על תל-אביב במלחמת העצמאות
תאריכים בתולדות העיר
 
התחלת ההתקפה הערבית על תל-אביב במלחמת העצמאות
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
עוד בנושא
הכרזת המדינה בתל-אביב ותל-אביב בירה זמנית
חורשת עציון - כפר עציון בתל אביב-יפו
התקפת ערבים על בית הקפה "גן הוואי"
תאריך : 30/11/1947
למחרת החלטת מועצת האו"ם בכ"ט בנובמבר על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות ערבית ויהודית, החלטה שהוציאה אלפים מבתיהם לרקוד ברחובות תל אביב, החלו התקפות של ערבים על תושבי העיר.

ההתקפות גרמו לעשרות הרוגים. החלל הראשון נפל ב-30 בנובמבר 1947. היה זה משה גולדמן-זהבי, בן 28, סוחר בחלקי מכוניות, שנרצח ברחוב סלמה. עד 14 בדצמבר נהרגו בתל אביב 35 אנשים נוספים, רובם בשכונות הספר: שכונת התקווה, פלורנטין, בית  יעקב, אבו כביר, כרם התימנים וכן נהרגו 10 מבני תל אביב שיצאו בשיירה להביא אספקה לבן שמן. צריח מסגד חסן בק היה המעוז העיקרי ממנו צלפו ערבים על תושבי תל-אביב בכל השטח עד רחוב אלנבי. ההתנגשויות וההתקפות, הדקירות והיריות נמשכו עד כניסת כוחות ההגנה והאצ"ל ליפו.

 

ראשי העיר של יפו ותל אביב, יוסוף הייכל וישראל רוקח, ניסו תחילה למנוע את ההסלמה במצב ולהגיע להסכם בדרכי שלום, ואף פרסמו כרוזים מרגיעים שקראו לאוכלוסיה שלא להיגרר למעשי אלימות. הייכל אף ניסה ליצור מגעים עם הוועד הערבי העליון ועם עבדאללה מלך ירדן, על מנת לקבל את תמיכתם בהסכם שלום, אולם שני ראשי העיר והחוגים המתונים לא יכלו למנוע את הסלמת העימות ,  גם ניסיונות תיווך בריטים לא עלו יפה, והצליחו ליצור הפסקות אש קצרות בלבד.

 

היריות וההתקפות ההדדיות, גרמו לשיבוש החיים בשתי הערים: בתל אביב שובשו חיי המלאכה והמסחר באזור המרכז המסחרי בדרום העיר (רחוב הרצל, דרך יפו תל אביב ושוק הכרמל), תושבי שכונות הספר שגבלו ביפו ובכפרים ערביים עזבו ברובם את בתיהם והפכו לפליטים. גם הדרכים מתל-אביב מזרחה לכיוון ירושלים וצפונה לחיפה שובשו. ביפו שובשו חיי המסחר ורבים מהתושבים נטשו את העיר. תושבי הכפרים ג'מוסין וסומיל נמלטו לשיך מוניס, שגם הוא ננטש בסוף מרץ 1948.

 

גם לאחר כניעת יפו, כניסת כוחות ההגנה והטלת המשטר הצבאי על יפו, ביום הכרזת המדינה, ה-14 במאי 1948 לא הובטח לחלוטין שלומה של תל אביב: למחרת יום הכרזת המדינה, ב-15 במאי 1948 הפציצו מטוסים מצריים את תל אביב בנסותם לפגוע בשדה התעופה שדה דב. אחד המטוסים התוקפים מסוג ספיטפייר הופל וצורף לאוירייה הישראלית. בחודשים מאי-יולי ארעו מספר הפצצות נוספות של תל אביב ממטוסים מצריים: ב-18 במאי הופצצה התחנה המרכזית ו-41 איש נהרגו. ב-20 במאי הושג הסכם בין ה"צלב האדום" הבינלאומי לבין עיריית תל אביב על העמדת בתי החולים בתל אביב תחת חסות הצלב האדום ודגל הצלב האדום  הונף עליהם. תל אביב ופרבריה הופצצו מספר פעמים ו-5 יהודים נהרגו. בהמשך מאי ויוני אירעו הפצצות נוספות שהביאו להרג של 14 אנשים נוספים.ב-22 במאי הודיע מזכיר האו"ם מר טריגווה לי  לראש עיריית תל אביב שקבל את איגרת המחאה שלו נגד הפצצת תל אביב על ידי מטוסים מצריים. ב-4 ביוני אף ניסו כוחות של הצי המצרי להתקרב לחופי תל אביב, אך נהדפו. ב-8 ביוני שוב הופצצה תל אביב, תשעה  אנשים נהרגו ביניהם שבע נשים ושני ילדים. ב-9 ביוני שוב הופיעו מטוסי אויב בשמי העיר בגובה רב. פצצות רבות הוטלו במקומות שונים בעיר. נהרגו ארבע נשים וילדה אחת. נפצעו 12 איש.   ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח הגיש מחאה לאו"ם על הפצצות אלה. ב-10 ביוני הודיעו נציגי הצלב האדום הבינלאומי בתל אביב למרכז בג'ינבה, כי ההתקופות האויריות האחרונות על תל אביב בוצעו ממטוס שהטיל את פצצותיו מגובה רב וללא כל ניסיון לזהות מטרות צבאיות. הצלב האדום ראה בכך הפרה גסה של עקרונות האנושיות. ב-15 ביוני עם התחלת ההפוגה בחזיתות התחדשו הלימודים בבתי הספר אולם גם ביולי נמשכו ההפצצות. ביום ששי 9 ביולי נהרגו שני ילדים בבתי הספר בית חנה במשק הפועלות צפון וילד נוסף בשדרות קרן קיימת (היום שדרות בן גוריון). ב-17 ביולי הייתה הפצצה נוספת שפגעה בין היתר ברחוב בלפור . באותו יום נהרגו 22 אזרחים  מהם 10 בני פחות מ-18. למחרת נכנסה ההפוגה השנייה לתוקף. ראש העיר ישראל רוקח מחה בישיבת המועצה באותו יום על כך שבשבוע האחרון לפני ההפוגה נחתו פצצות בקרבת בית החולים העירוני הדסה (ברחוב בלפור) בית הבריאות ע"ש נתן ולינה שטראוס (גם הוא ברחוב בלפור) וברבת תחנת מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה , למרות שעל גגותיהם הונפו דגלים של מגן דוד אדום ושל הצלב האדום.
להלן חללי מלחמת העצמאות אזרחים , אנשי מגן וחייילים  שהובאו לקבורה בבית העלמין בתל אביב החל מיום לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 עד ההפוגה השנייה: :בחודש כסלו תש"ח (דצמבר תש"ח) הובאו לקבורה בבית העלמין בתל אביב 13 אנשי מגן וחיילים ו-29 אזרחים, בחודש טבת תש"ח 23 אנשי מגן וחיילים ו- 14 אזרחים, בחודש שבט תש"ח 27 אנשי מגן וחיילים ו- 19 אזרחים באדר א' 38 אנשי מגן וחיילים ו-18 אזרחים, באדר ב' 21 אנשי מגן וחיילים ו-18 אזרחים
בניסן 70  אנשי מגן וחיילים ו-18 אזרחים, באייר 104 אנשי מגן וחיילים -83 אזרחים, בסיוון 59 אנשי מגן וחיילים ו-24 אזרחים ובתמוז 77 אנשי מגן וחיילים ו-52 אזרחים .

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת