אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > ראשונים בעיר > כינוס ראשון של אגודת הסופרים בתל אביב
ראשונים בעיר
 
כינוס ראשון של אגודת הסופרים בתל אביב
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
ב-25 באפריל 1921 נערך כינוס ראשון של הסופרים העבריים בארץ ישראל בגימנסיה הרצליה בתל אביב, במהלכו יסדו את אגודת הסופרים בארץ ישראל. יוזמי הכנס היו הסופרים תושבי תל אביב אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'(אז"ר), שנקרא בפי כל זקן הסופרים, ד"ר גבריאל צפרוני והמשורר יעקב פיכמן.
לא במקרה נוסדה אגודת הסופרים בתל-אביב. כהיום כן אז הייתה תל אביב המרכז התרבותי והספרותי של היישוב העברי בארץ ישראל.
כבר בשכונות שקדמו לתל אביב, נוה צדק ונוה שלום, קם מרכז ספרותי-פובליציסטי עברי. כאן הקים ישראל בלקינד את בית הספר העברי שממשיכיו היו בית הספר לבנים בית הספר לבנות וסמינר לוינסקי.בית הספר לבנות הופעל ומומן ע"י אגודת חובבי ציון, שעמדו על כך כי לשון ההוראה תהיה עברית, מתוך הנחה שהבנות שהתחנכו בו תנחלנה את השפה לדור הבא.  תחילה פעל בית הספר בבית משפחת תאומים רבינוביץ' ברחוב עין יעקב 14, בניין שכונה גם "בית האוטונומיה הרוסית". מורי בית הספר התגוררו אף הם בבניין.לאחר מכן נבנה בנוה צדק "מתחם חינוך" בו פעלו בית הספר לבנים בית הספר לבנות וסמינר. היום המקום שופץ וידוע כמרכז סוזן דלל.הוא נמצא ברחוב יחיאלי, הקרוי על שם מנהלו של בית הספר לבנות. המורים שהתגוררו בקומתו הראשונה של בית הספר לבנות, הפכו אותו למרכז ספרותי חי. בין המורים  שהתגוררן במקום היה גם  ש. בן ציון(שמחה אלתר גוטמן, אביו של הצייר והסופר נחום גוטמן)שלאחר שנתיים הפך עבר לבית ברחוב בוסתנאי 10. ביתו הפך למרחז רוחני ותרבותי. בין באיו היו הסופרים העבריים שהתגוגררו בשכונה ובסביבתה: אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ',יוסף חיים ברנר, שמואל יוסף עגנון, יהודה בורלא דוד שמעוני ואחרים. ב-1907 החל בן ציון להוציא לאור את הקובץ הספרותי-המדעי הראשון בארץ ישראל - "העומר", שבו התפרסם סיפורו של עגנון(צ'צ'קס) "עגונות" ממנו נגזר כינויו הספרותי. בין הסופרים שכתביהם פורסמו ב"העומר" היו גם אחד העם, משה סמילנסקי, יוסף קלוזנר, אז"ר , שלמה צמח ויצחק כצנלסון. ש. בן ציון היה גם עורכו הראשון של הירחון "מולדת", ירחון עברי לנוער שהוצא ע"י אגודת המורים בארץ ישראל בשנת 1911, ושל מוסף ספרותי ראשון לעיתון עברי"שי של ספרות", המוסף הספרותי של הארץ. חוג ספרותי נוסף התרכז סביב "בית הסופרים"( ברחוב נוה צדק 39, היום מוזיאון גוטמן) בו התגוררו יוסף אהרונוביץ', עורך עתון "הפועל הצעיר", רעייתו הסופרת דבורה בארון, והסופר יוסף חיים ברנר. בין באי הבית היו גם יעקב פיכמן,דוד שמעוני וספרים צעירים רבים שהזוג אהרונוביץ' עודד אותם בתחילת דרכם.
לאחר הקמת תל אביב עבר המרכז הספרותי אליה. בחול המועד פסח 1921 נערכה בתל אביב אסיפת הייסוד של אגודת הסופרים העבריים. השתתפו בה כשבעים סופרים מכל רחבי הארץ. דברי פתיחה נשא זקן הסופרים אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', ולנשיא כבוד נבחר נחום סוקולוב. באסיפה הוחלט על מטרות האגודה: א. טיפוח הספרות העברית והרחבתה על ידי עבודה משותפת של הסופרים העבריים. ב. הגנה על הקניינים החומריים והרוחניים של העובדים בשדה הספרות והקמת הוצאות ספרים וקרן לספרות, כדי לסייע לסופרים להוציא לאור את יצירותיהם.
עם עלייתם של אחד העם(1922) ושל חיים נחמן ביאליק (1924)שגרו שניהם ברחובות שנקראו על שמם בתל אביב, התחזק המרכז הספרותי בעיר ופעילותו התרחבה. ביאליק הנהיג את מסיבות "עונג שבת" שתחילה נערכו בית י.ל. גולדברג, אח"כ בקונסרבטוריון שולמית ולבסוף ב"אוהל שם". במאי 1925 נקבע יום הסופר והאמן למען הקרן הקיימת ובשנת 1926 החליטה העירייה גם על עריכת "יום הספר":התקיים שוק הספרים הראשון בפינת שדרות רוטשילד ולאנבי ונערך מפגש סופרים וקוראים על מגרש החול של בית העם.
 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת