אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > אז והיום > ממשק הפועלות צפון לבית חנה
אז והיום
 
ממשק הפועלות צפון לבית חנה
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
בית חנה הניצב בשדרות בן גוריון פינת אדם הכהן, הוא שריד שנותר ממשק הפועלות ששכן במקום משנות העשרים עד תחילת שנות החמישים.

הוא השתרע משדרות בן גוריון (של ימינו) בדרום עד מעבר לרחוב ארלוזורוב בצפון, וגבל במזרח בכפר הערבי סומיל ובמערב ברחוב בן יהודה. הבית נקרא על-שם חנה צ'יזיק, שהיתה מייסדת המשק, וניהלה אותו במשך למעלה מ-20  שנה.

 

חנה צ'יזיק עלתה לארץ מאוקראינה ב-1906, למדה ציור ואריגת שטיחים בבצלאל, והצטרפה לחוות הפועלות בכנרת, שם התיידדה עם א.ד. גורדון. ב-1921 יצאה לוינה להשתלם בחקלאות ולאחר שובה יסדה משק פועלות בנחלת יהודה. בשנת 1926 יסדה את משק הפועלות בצפון תל אביב. המטרה של משקי הפועלות היתה להכשיר את החלוצות בעבודה החקלאית ממנה היו רחוקות בגולה מרחק רב ולהפוך את הנשים לחלק משמעותי ושווה לגברים בשוק העבודה.  את הקרקע החכירה לפועלות עיריית תל-אביב ביוזמת ראש העירייה דוד בלוך, איש תנועת העבודה וסיעת הפועלים. 

 

ראשונות עלו על הקרקע 12 חניכות תנועת החלוץ בפולין, בהנהגת חנה צ'יזיק. התנאים היו קשים: המקום לא חובר בתחילה לרשת המים, והן  שאבו מים מבאר בכפר סומיל. אדמת המשק הייתה נמוכה מסביבתה, ונקראה משום כך בפי הערבים "בסה", קרי, ביצה. היא הוצפה מדי חורף במי גשמים, וההצפות הרסו את עמל הפועלות ואת רכושן. מאחר שלא היה אמצעי הובלה, נאלצו הפועלות לסחוב את הארגזים עם התוצרת לעיר  על הגב.

למרות הקשיים הוקמו במקום גן ירק, משתלה, לולים, רפת, ובמשך הזמן גם נרכשו פרד ועגלה להובלת התוצרת לעיר. הבנות חיו בצניעות רבה. חיי החברה שלהן כללו יציאה להרצאות ולסרטים בבית העם, וב"גן רינה" ובילוי לילות שבת על שפת הים (בשכונת מחלול) אצל חברי גדוד העבודה בשיחות ובריקודים.

בשנת 1929 התפוררו מרבית משקי הפועלות בארץ, אולם חנה צ'יזיק הצליחה לשמור על מפעלה ואף להרחיבו. התל אביבים הגיעו למקום כדי לקנות תוצרת חקלאית טרייה ולטייל בשביליו. בשנות השלושים, כשגדל מספר העולות החדשות בנות העלייה החמישית גברה הפעילות במשק.

 

בשנת 1935 הונחה אבן היסוד לבניין בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) שתוכנן ע"י יעקב פינקרפלד, והחליף את המבנים הזמניים שהיו במקום עד אז. הבנייה הושלמה בשנת 1936. המחלקה הסוציאלית בעירייה הפנתה למקום בני נוער עזובים ונערות יתומות שהתחנכו בו. בשנת 1943 שהו במקום במשך ששה שבועות ילדי טהרן, שניצלו מהשואה באירופה, עד שעברו לאפיקים ולמשמר העמק. במלחמת העצמאות, ב-9 ביולי 1948, הגיחו שני מטוסי "ספידפייר" מצריים מעל תל אביב, והפציצו את העיר. אחת הפצצות נפלה על בית חנה, ושניים מילדי המוסד נהרגו ואחרים נפצעו.

 

בדצמבר 1951 נפטרה חנה צ'יזיק. הבניין המרכזי נקרא על שמה "בית חנה", ושימש מאז בית ספר לנערות במצוקה. בשנות ה-90 שופץ הבניין ע"י ד. אלון אדריכלים בעזרת העירייה ויזמים פרטיים, ושוחזרה צורתו המקורית, ובבניין נפתח בית קפה אפרופו. בערב פורים תשנ"ו, 21.3.1997 , אירע פיגוע טרור בבית הקפה ושלוש נשים צעירות קיפחו את חייהן. אנדרטה שהוקמה בשדרה, מול בית חנה מנציחה את זכרן. היום נמצא בבניין מרכז וחנות לטף דיאדרה.

 

 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת