אתר עיריית תל אביב
ראשי > ארכיון עירוני > אז והיום > מבית הסופרים למוזיאון גוטמן
אז והיום
 
מבית הסופרים למוזיאון גוטמן
הקודם אלבום תמונות הבא
כותרת תמונה
במקום שעומד היום מוזיאון גוטמן, רחוב שמעון רוקח 21 בנוה צדק, התגוררו בין השנים 1907-1915 עורך הפועל הצעיר יוסף אהרונוביץ, מי שהיתה לרעייתו הסופרת דבורה בארון ובחלק מהתקופה גם הסופר יוסף חיים ברנר
שכונת נוה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו היתה בחילת המאה ה-20 מרכז תרבותי- עברי. בתי הספר הראשונים - בית הספר של ישראל בלקינד ואחר כך בית הספר לבנים ובית הספר לבנות הוקמו בה, ובה התגוררו רבים מהסופרים והעתונאים שחיו בארץ באותה תקופה.
אחד הבתים בשכונה, ברחוב רוקח 21 היה בין השנים 1907-1915 מקום מגוריהם של עורך עתון "הפועל הצעיר" יוסף אהרונוביץ, מי שהייתה לרעייתו הסופרת דבורה בארון והסופר יוסף חיים ברנר. בשנת 1911 הצטרפו לברנר על פי הזמנתו גם אחותו לובה ואחיו הצעיר בנימין. מערכת "הפועל הצעיר"  שכנה גם היא באותו בניין.
בספרו "מכאן ומכאן" מתאר ברנר מערכת עתון ביפו אותו הוא מכנה "המחרשה", אשר אהרונוביץ ובני התקופה סברו כי היא מתארת את מערכת "הפועל הצעיר" . יוסף אהרונוביץ מצא את התאור לפיו מצנזר העורך את מאמריו של בן דמותו של ברנר בסיפור - "אובד עצות" ואף מוצא לנכון לסקר בקורו של נדבן בתקווה לממן את הוצאת העתון - כמעליב, והתרעם על ברנר בשל תאור זה. למרות הכחשותיו של ברנר שטען שלא התכוון כלל למערכת "הפועל הצעיר" גרם תאור זה לקרע בין אהרונוביץ לברנר וחבריו. קרע זה גרם לברנר לעבור לגור בירושלים בתשרי תרע"ב (שלהי שנת 1911)ולהתחיל לכתוב בכתב העת של מפלגת פועלי ציון - האחדות. אמנם באפריל 1912 קבל אהרונוביץ לבסוף את התנצלותו של ברנר ועל פי בקשתו חזר לכתוב עבור "הפועל הצעיר", אולם לא שב להתגורר בבניין בנוה צדק. בשנת 1915 חזר אמנם לתל אביב לאחר שהוצעה לו משרת הוראה בגימנסיה הרצליה, אולם אז התגורר עם רעייתו הגננת חיה ברוידא ובנו אורי  ברחוב גרוזנברג. עם הגירוש מתל אביב ב-1917 עברה משפחת ברנר תחילה עם תלמידי הגימנסיה לשפיה, ולאחר מכן נדדה ממקום למקום בארץ. בתום המלחמה חזרה לבית ברחוב גרוזנברג, אולם עקב הפרידה בין בני הזוג עבר ברנר לזמן מה לעין גנים ולאחר שרעייתו ובנו נסעו לאירופה עבר להתגורר סמוך לחג הפורים תרפ"א(1921) בבית משפחת יצקר באבו כביר, שם נרצח במאורעות תרפ"א, במאי 1921.
משפחת אהרונוביץ גורשה ע"י התורכים גם היא בתקופת מלחמת העולם הראשונה, למרות התעתמנותו של אהרונוביץ'. בשנת 1915 גורשו אהרונביץ', אשתו דבורה בארון(שתארה את הגירוש באחד מסיפוריה) ובתם היחידה צפורה לאלכסנדריה שבמצרים. בתום המלחמה שבו לתל אביב והתגוררו בנחלת בנימין עד הבנות ביתם ברחוב ביאליק 22א.
אהרונוביץ היה מראשי סיעת העבודה(סיעת הפועלים)למועצת עיריית תל אביב וכהן כחבר המועצה הראשונה והשנייה. הוא נפטר בשנת 1937 בעת שכהן כחבר במועצה הששית של העירייה.
בשנות ה80 וה-90 הוזנח הבניין בחוב רוקח 21 ועמד בסכנת הריסה אך שוקם ושופץ בעזרת המועצה לשימור מבנים והקרן הקיימת. במאי 1998 נפתח במקום מוזיאון גוטמן, אשר התגורר בילדותו בסמוך (אך לא בבניין עצמו). אביו הסופר והמורה שמחה אלתר גוטמן (ש. בן ציון) כהן כמורה והתגורר בבית הספר לבנות ששכן אז ברחוב עין יעקב 14 פינת רחוב אהרון שלוש 8(הבניין כונה גם "האוטונטמיה הרוסית") וסביב ביתו התרכז חוג ספרותי שכלל בין היתר את הסופרים ש"י עגנון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ(אז"ר).
המוזיאון מכיל אוסף של מאות ציורים ואיורים של הצייר נחום גוטמן וכן מארח תערוכות מתחלפות ועורך סדנאות ציור וסיורים בשכונה. גוטמן הרבה לצייר ולאייר את תל אביב וסביבתה ולתאר בציור ובכתב את חיי העיר, בין היתר בספרו עיר קטנה ואנשים בה מעט ובפסיפסים העוסקים בהתפתחות העיר שהוצבו בחזית בניין העירייה לשעבר ברחוב ביאליק בשנת 1976 והנמצאים כיום בתחילת שדרות רוטשילד. גוטמן הוא גם זה שעצב את סמל עיריית תל אביב -מגדלור עם שבעה כוכבים ואף עצב שתי כרזות עבור גן החיות של תל אביב. .
 
תמונות ומסמכים נלווים
 
חפש


ארכיון עירוני
© כל הזכויות שמורות לעיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69, טלפון: 1-599-588888
.האתר מספק מידע כללי בלבד. הנוסח המחייב הוא זה הקבוע בהוראות הדין הרלוונטיות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת