בגולה חגגו את החנוכה כחג משפחתי שעיקרו הדלקת הנרות בחנוכייה,משחק  בסביבונים ומאכלי חג. עם חידוש היישוב בארץ התגבש  לחג אופי לאומי. הדגישו את גבורת המכבים, והאור יצא מהבית החוצה – הישוב חגג בהדלקת חנוכיות ובתהלוכות או מירוצי לפידים.

תהלוכת הלפידים הראשונה בארץ נערכה בראשון לציון, ביוזמתו של ד"ר יהודה לייב מטמן-כהן, מייסד הגימנסיה הרצליה, שהיה אז מורה במושבה. הגימנסיה חגגה את חנוכה מראשיתה, וכבר ב-1913 נערך נשף חנוכה בתל אביב במה שנקרא אז "הליכת אור ותאורה". בשנת 1920  ערכה אגודת המורים ביפו שתי חגיגות כלליות לתלמידי בתי הספר העממיים ביפו, האחת בערב חנוכה אחר הצהריים והשנייה ב- א' חנוכה בשעות הבוקר, באולם הראינוע בתל אביב. בשנות ה-20 נחגג החג בהדלקת נרות על מגדל המים. ילדי בתי הספר יצאו בתהלוכה עם דגלים לעבר המגרש שלפני מגדל המים, לטכס הדלקת הנרות . חזן בית הכנסת הגדול בירך על הנרות, ותזמורת מכבי האש המתנדבים ליוותה את הטכס בנגינתה. בשנות השלושים נמשכו והורחבו תהלוכות הלפידים ובשנות החמישים והששים נערך מרוץ הלפיד שהחל במודיעין, והסתיים בקבלת הלפיד בתל אביב בהשתתפות ראש העיר.

בתמונה - ראש העיר חיים לבנון (ראשון מימין) מקבל את מירוץ הלפיד ברחבת תיאטרון הבימה בתל אביב, דצמבר 1953